ע"א 7841/09 הקרן הפלסטינית לפיצוי נפגעי ת.ד נ. פלוני

המערערת בהליך שבכותרת אמורה היתה להגיש סיכומיה עד יום 30.3.2011. הסיכומים לא הוגשו במועד, וזאת בלא שהתבקשה אורכה לכך. ביום 6.4.2011 – בחלוף שבוע לאחר תום המועד להגשת הסיכומים - הגיש בא-כוחה לשעבר של המערערת בקשה לשחרור מייצוג. משביקשתי הבהרה, הגיש בא-כוחה הקודם של המערערת ביום 13.4.2011 הודעה, ממנה עלה כי הוא החזיר לידי המערערת את תיקיה כבר ביום 14.2.2011, ואף הודיע למערערת על המועד שהיה קבוע להגשת הסיכומים מטעמה (30.3.2011) ועל מועד הדיון שהיה קבוע לתיק אותה עת (25.5.2011). אף-על-פי-כן, רק ביום 15.5.2011 – בעקבות החלטה של בית-משפט זה – הודיע בא-כוחה החדש של המערערת על החלפת ייצוג, וביקש את דחיית מועד הדיון וכן אורכה לצורך הגשת סיכומים בכתב מטעם מרשתו. המשיבה הסכימה לבקשה זו. על רקע זה, הוריתי ביום 23.5.2011 על דחיית מועד הדיון בהעדר סיכומים בתיק, אולם קבעתי כי בטרם ייקבע מועד דיון חדש ומועדים להגשת סיכומי הצדדים, יבהיר בא-כוחה החדש של המערערת את ההתנהלות הדיונית האמורה.

בהודעתה מיום 29.5.2011 טענה המערערת כי לאחר שהועברו לידיה התיקים מידי בא-כוחה לשעבר, היא נאלצה לפנות למספר עורכי-דין על-מנת שייצגו אותה בתיקים שונים המנוהלים נגדה בבתי-משפט בישראל. לפי הטענה, הסדרת ייצוגה של המערערת ארך זמן, ולאחר מכן היה צורך בלימוד החומר, והדבר גזל לפי הנטען זמן נוסף. המערערת הדגישה כי כספי הנפגע בהליך שבכותרת שולמו, וכי המחלוקת שנותרה היא בינה לבין המשיבה 3, שהסכימה לדחיית מועד הדיון ולמתן אורכה להגשת סיכומים. בהתחשב בכך, נטען כי "האיחור הקל" בהגשת בקשתה של המערערת לא גרם נזק כלשהו למי מהצדדים בערעור.

למקרא טענות המערערת דומה כי נשתכחו ממנה מושכלות יסוד, לפיהן החובה למלא אחר הוראות סדרי-הדין והחלטות בית-המשפט אינה עניין שבינה לבין בעל-הדין שכנגד בלבד. על-אף שהמערערת ידעה על הצורך בהחלפת עורך-דין מטעמה לכל המאוחר באמצע פברואר 2011; ועל-אף שידעה על המועד להגשת סיכומים ומועד זה חלף; לא הוגשה מטעמה כל הודעה או בקשה מתאימה. התנהלות זו גובלת בזלזול בסדרי-הדין ובהחלטות בית-המשפט. יתרה מזאת; המערערת ידעה מראש על מועד הדיון הקבוע בתיק. אף-על-פי-כן, רק עשרה ימים לפני מועד הדיון, ורק בתגובה להחלטה שיצאה מבית-משפט זה, ראתה המערערת להודיע על החלפת ייצוג מטעמה, ועל בקשת אורכה להגשת סיכומים תוך דחיית מועד הדיון לצורך כך. התנהלות דיונית זו הובילה לכך שמועד הדיון אשר היה קבוע לשמיעת הערעור בוטל ברגע האחרון, על-אף שהמערערת ידעה על הטעמים לבקשת הדחייה מטעמה זמן ניכר קודם לכן. בכך נגרם בזבוז זמן שיפוטי יקר ביומנו העמוס של בית-המשפט, תוך פגיעה אפשרית במתדיינים אחרים שתיקיהם ממתינים להישמע. נוכח ההתנהלות הדיונית האמורה, ובהתאם לסמכותי לפי תקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני רואה לחייב את המערערת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 4,000 ₪.

יובהר כי תנאי להמשך בירור הערעור שבכותרת הוא הצגת אישור למזכירות בית-משפט זה על תשלום ההוצאות האמורות תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו. ככל שאישור כאמור יוצג, תשיב המזכירות התיק אליי לשם קביעת מועד דיון חדש וקביעת מועדים להגשת סיכומי הצדדים.

החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.