פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
7841/09
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשת:
הקרן הפלסטינית לפיצוי נפגעי ת.ד.
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
3. עזה אלאהלייה חב' לביטוח
4. עיריית דיר אלבלח
5. מוסא מוחמד סלימאן
6. אבופטייר אבו רכאב
בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המערערת:
עו"ד ג' אבו טועמה
בשם המשיב 1:
עו"ד א' שלוש
בשם המשיבה 2:
עו"ד ע' ליאור
החלטה
א.
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת ברון) מיום 11.8.09 בתיק ת"א 1523/97.
ב.
המשיב 1 (אזרח ישראל; להלן המשיב ) נפגע בתאונת דרכים ברצועת עזה בשנת 1995. ביום 11.8.09 חייב בית המשפט המחוזי את המבקשת לפצות את המשיב בסכום של כחמישה מליון ₪. המבקשת עתרה לעיכוב ביצועו של פסק הדין, בטענה כי המשיב עלול להעביר את הכסף לקרובי משפחתו ברצועת עזה - אז יקשה מאוד להשיב את הכסף אם יתקבל ערעורה. במסגרת הדיון בבקשה הסכים המשיב, כי מחצית הסכום תועבר לו ומחציתו תופקד בחשבון נאמנות - וכך החליט בית המשפט (בש"א 16106/09 מיום 17.9.09).
ג.
ביום 1.10.09 הוגש ערעור המבקשת לבית משפט זה, וכתום חמישה חודשים, ב- 28.2.10, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע. נטען, בעיקר , כי סיכויי הערעור גבוהים (הן לגבי החבות והן לגבי אופן חישוב הפיצוי), וככל שייקבע שיש להקטין את הפיצוי בשיעור העולה על 50% לא יהיה ניתן להשיב את הכספים שהועברו לידי המבקש בפועל, ככל שינהגו לפי החלטתו של בית המשפט קמא לעניין עיכוב הביצוע. בתגובת המשיב נטען כי סיכויי הערעור אינם גבוהים וכי אם יתקבל ערעור המבקשת לגבי אחריותה - היא תוכל להיפרע את אשר שילמה למבקש מהמשיבה 2. עוד נטען, כי טענות המבקשת נטענו בעלמא ללא הצגת ביסוס ראייתי כלשהו. המשיבה 2 הותירה את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט.
ד.
לא ירדתי לסוף עיתויה של הבקשה. פסק הדין קמא ניתן ביום 11.8.09. החלטת בית המשפט קמא בעניין עיכוב הביצוע ניתנה ביום 17.9.09. אינני יודע אם שולם כסף על פי ההחלטה - הרושם הוא שלא. יש תחושה לא נוחה מהתנהלות זו של המבקשת. אינני רוצה לקבוע מסמרות לגבי סיכויי ההצלחה בערעור על פסק הדין המורכב והמפורט. ברי כי יש קושי באשר לאפשרות להחזר כספים אם יתהפך בצורה זו או אחרת הגלגל בערעור מבחינת המבקשת, למצער לעניין גובה הנזק, כפי שציין בית המשפט קמא בהחלטה בקשר לעיכוב הביצוע. זאת, אף כי צודק בא כוח המשיב, כי כך או אחרת זכאי המשיב לפיצוי.
ה.
בסופו של יום, בנסיבות נראית לי החלטתו של בית המשפט קמא מאוזנת וראויה, ואיני רואה מקום לשנות הימנה. נתתי אל ליבי את העובדה שחלפו מאז התאונה הקשה כמעט חמש עשרה שנים, והגיעה עת לפיצוי המשיב. על כן ישולמו כספי הפיצויים לידי בא כוח המשיב; מחציתם תועבר למשיב ומחציתם תופקד בחשבון נאמנות בידיו הנאמנות של בא כוח המשיב, ולא תשולם למשיב עד להכרעה בערעור. המבקשת תשלם שכר טרחתו של בא כוח המשיב בהליך זה בסך 5,000 ₪.
ניתנה היום, י"ג בניסן תש"ע (28.3.10).
ש ו פ ט