ע"א 7864/20 אריאל משה נ. עלי נגאר

1.

ההליך שבכותרת הועבר לטיפולי לצורך סיווגו – כערעור בזכות או כערעור ברשות – על-פי החלטתו של כבוד השופט ע' גרוסקופף מיום 9.12.2020. ההליך מופנה כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט א' באומגרט ) מיום 13.10.2020 בפש"ר 36827-02-15 (להלן: ההחלטה ).

2.

אלה בתמצית העובדות הרלוונטיות לענייננו, כפי שהן עולות מההחלטה: בעניינו של המשיב 1 (להלן: החייב ) מתנהל הליך פשיטת רגל, וביום 27.10.2015 ניתן צו כינוס לנכסיו. לפי הנטען, החייב הוא בעלים של 45% ממניות חברת ח. גושן בע"מ (להלן: החברה ), אשר הוקמה לצורך רישום מקרקעין המצויים באזור יהודה ושומרון (להלן: המקרקעין ), והן מוחזקות עבורו בנאמנות על-ידי המשיב 4 (להלן: עו"ד שלמון ). בחודש יולי 2010 נכרת הסכם למכירת מניותיו של החייב בחברה, המגלמות את זכויותיו במקרקעין, למבקשים, בסך של 3.9 מיליון ש"ח (להלן: ההסכם ). ביום 26.12.2017 ולאחר שלא עמדו המבקשים בהתחייבויותיהם, ולא שילמו לחייב את מלוא התמורה שהגיעה לו לפי ההסכם, הגיש החייב לבית המשפט המחוזי בקשה למתן הוראות, שבגדרה עתר להעברת מניותיו בחברה לידי המשיבה 3 (להלן: המנהלת המיוחדת ) עד לקבלת הוראות מבית המשפט. ביום 5.7.2018 הגישה המנהלת המיוחדת, אף היא, בקשה למתן הוראות, שבגדרה התבקש בית המשפט להורות כי ההסכם שנכרת בין החייב לבין המבקשים מבוטל וכן לקבוע כי המניות הן בבעלות החייב ומכוח צו הכינוס הן מוקנות לקופת הכינוס.

3.

בהחלטה נשוא הליך זה קבע בית המשפט המחוזי כי המבקשים הפרו את ההסכם הפרה יסודית, ועל כן הורה על ביטולו. עוד נקבע, כי על עו"ד שלמון להעביר את מניותיו של החייב בחברה לידי המנהלת המיוחדת.

4.

ביום 15.11.2020 הגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור שבכותרת, ובפתחה ציינו כי הגשתה נעשתה "למען הזהירות" שכן לשיטתם נתונה להם זכות ערעור על ההחלטה. יתר הצדדים אף הם הגישו עמדה בסוגיה, בהתאם להחלטותיי מהימים 10.12.2020 ו-19.1.2021, ואף הם סבורים כי דרך ההשגה הנכונה על ההחלטה היא ערעור בזכות.

5.

דעתי כדעת הצדדים, דהיינו, כי למבקשים נתונה זכות ערעור על ההחלטה.

כידוע, דיני הערעור במסגרת הליכי פשיטת רגל שונים מאלה החלים ביחס להליכים אזרחיים. סעיף 182 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 קובע כי החלטות של בית המשפט הניתנות במסגרת הליך של פשיטת רגל, המסווגות כ"צו בפשיטת רגל", ניתנות לערעור בזכות. מנגד, על החלטות שאינן באות תחת ההגדרה של "צו בפשיטת רגל" (אף שניתנו במסגרת הליך של פשיטת רגל) ניתן להשיג בהתאם לדיני הערעור ה"רגילים" – ערעור בזכות ביחס להחלטות שיפוטיות המסווגות כ"פסק דין" וערעור ברשות ביחס להחלטות שיפוטיות המסווגות כ"החלטה אחרת" (ראו למשל: ע"א 11117/07 אריכא נ' עו"ד חבר (3.11.2008); רע"א 4746/11 גרוזמן נ' כונס הנכסים הרשמי (26.10.2011); רע"א 204/20 פלוני נ' פלוני (19.2.2020)). עוד הובהר בפסיקה, כי כאשר בית המשפט מכריע במסגרת הליך פשיטת רגל במחלוקת תחומה, המהווה "יחידה דיונית" העומדת בפני עצמה, אזי הכרעה זו - שיש בה משום "סגירה" מהבחינה המהותית של עניין הנתון במחלוקת בין הצדדים – עשויה להיחשב "פסק דין" (רע"א 2508/14 עו"ד עופר שפירא בתפקידו ככונס נכסים נ' ב.ח.מ.ח ניהול ואחזקות בע"מ (15.6.2014); ע"א 1269/16 מדינת ישראל נ' אגרסקו חברה לייצוא חקלאי בע"מ – רו"ח אליעז (6.3.2016); רע"א 6127/20 קליאצ'קין נ' קורונוב (11.11.2020)) .

6.

אצא מנקודת הנחה (שנראה כי מוסכמת על הצדדים) כי ההחלטה אינה בגדר "צו בפשיטת רגל". המבחן הוא אפוא, האם יש בהחלטה כדי לסגור יחידה דיונית מתוחמת. כמפורט לעיל, במסגרת החלטתו קבע בית המשפט המחוזי כי המבקשים הפרו את ההסכם הפרה יסודית, ועל כן הורה כאמור על ביטולו. בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי על עו"ד שלמון להעביר את מניותיו של החייב, המוחזקות על-ידו בנאמנות, לידי המנהלת המיוחדת. דהיינו, ההחלטה הכריעה באופן סופי ביחס לסעדים שנתבקשו הן בבקשתו של החייב והן בבקשתה של המנהלת המיוחדת, ומשכך לא יכול להיות ספק כי אופן ההשגה על ההחלטה, המהווה "יחידה דיונית" עצמאית ומתוחמת, הוא על דרך של ערעור בזכות.

7.

התוצאה היא כי סיווגו של הליך זה ישונה מבקשת רשות ערעור לערעור בזכות . המבקשים (שמעתה יכונו: המערערים ) יגישו שלושה עותקים של הודעת הערעור וכן ישלימו את האגרה כנדרש עד ליום 21.2.2021.

החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.