פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
7869/11
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
דאוד חטאב
נ ג ד
המשיבים:
1. השאם אבו דהים
2. חטאב חטאב
3. יורשי המנוח חטאב חוסיין עבד עלי ז"ל
4. ג'אדאללה ואיל
5. רשם המקרקעין ירושלים
בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש:
עו"ד יששכר בר הלל
בשם המשיב 1:
עו"ד רמי בביאן
בשם המשיב 3:
עו"ד משה בן ארי
בשם המשיב 5:
עו"ד ד"ר חיה
זנדברג
החלטה
א.
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט דרורי) מיום 31.8.11 בתיק ה"פ 2270-03 (להלן פסק הדין ). התיק עניינו סכסוך מקרקעין.
ב.
במסגרת פסק הדין, אשר ניתן לפי סעיף 34 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, הצהיר בית המשפט המחוזי, כי נכס אשר כונה "הנכס בטנטור" הוא למעשה בבעלותו של החייב (הוא המבקש בהליך שלפני; ולהלן האב ) ולא של בנו (המשיב 2 בבקשה; ולהלן הבן ). עוד הוצהר, כי המבקש הוא הבעלים מכוח צו ירושה של 14/104 חלקים בנכס מקרקעין שירש מאביו (להלן נכס הירושה ), ונדחתה הטענה כי האב "המנוח החליט, בחייו, לתת חלק מנכסיו לילדים אחרים (אחים של המשיב) או לנכדיו הנכים" (סעיף 382 לפסק הדין; כן ראו סעיפים 388-380 וסעיף 408 לפסק הדין). בראשית חודש אוקטובר 2011 הגיש הבן
בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, אשר התייחסה לנכס בטנטור בלבד
(ולא לנכס הירושה), ובהמשך הגיש גם האב בקשה מטעמו. לענייננו די לציין, כי לאחר שניתנו מספר החלטות, והתקיימו שני דיונים, ניתנה (ביום 29.3.12) על-ידי בית המשפט המחוזי החלטה מפורטת ומנומקת בכל הנוגע לעיכוב ביצועו של פסק הדין לגבי הנכס בטנטור (להלן ההחלטה ).
ג.
בהמשך הגיש האב (המבקש) בקשה "להבהרת" ההחלטה, בה ביקש לקבוע, כי עיכוב הביצוע חל גם על נכס הירושה. ביום 16.4.12 דחה בית המשפט את הבקשה, והוסיף "בעניין אחרון זה יפעלו הצדדים על פי ההליכים שכבר החלו במסגרת הליכי פשיטת רגל, ואינני רואה צורך להתערב בכך". כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה הנוכחית, בה נטען (מעבר לטענות בדבר סיכויי הערעור), כי מכירת נכס הירושה תגרום נזק בלתי הפיך לבני המשפחה החיים בנכס ובנו עליו את ביתם. המשיב 3 (המייצג לכאורה את עניינם של אותם בני משפחה) הצטרף לעמדת המבקש (בתגובה מיום 3.5.12), וטען בין היתר כי נפלה טעות בצו הירושה, כי חלק מבני המשפחה הרלבנטיים לא היו צד להליך, כי שגה בית המשפט בכך שדחה את הטענה בדבר העברת הבעלות על ידי האב עוד בחייו, וכן כי ייגרם לבני המשפחה נזק בלתי הפיך אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין.
ד.
המשיב 1 (הוא התובע בבית המשפט המחוזי) מתנגד, מטבע הדברים, לבקשה. בעיקר נטען, כי מדובר בהליך סרק שמטרתו סיכול מימושם של נכסי המבקש. בין היתר
הוטעם, כי שאלת מימושו של נכס הירושה מתבררת בימים אלה במסגרת הליך פשיטת רגל של המבקש; ובעיקר , כי שאלת עיכוב ביצועו של פסק הדין בכל הנוגע לנכס הירושה מעולם לא היתה חלק מן ההתדיינות הענפה שהתקיימה מאז חודש אוקטובר; כי המשיב 3 לא הגיש בקשה מטעמו לעיכוב ביצוע (אף שהגיש ערעור על פסק הדין; ע"א 7849/11), ובדין קבע בית המשפט המחוזי (עוד בהחלטה מיום 29.3.12), כי
הם "לא הגישו בקשה לעיכוב ביצוע, ולכן לא אדון, בהחלטה זו, בעניינם"; כי, מאחר שלא הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע לא מתקיימת הרישה של תקנה 468 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (" סירב בית המשפט או הרשם שנתן החלטה לעכב את ביצועה , רשאי בית המשפט שלערעור לצוות על העיכוב"); כי התגובה מטעם משיב 3 לא נתמכה בתצהיר; ולבסוף, נטען לגבי סיכויי הערעור ולנזקים הנגרמים למשיב
כתוצאה מעיכוב מימוש זכייתו. המשיב 5 (המדינה) הותיר את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט.
ה.
לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. מאז חודש אוקטובר 2011 מתדיינים האב ובנו (המבקש והמשיב 2) עם המשיב 1 בכל הנוגע לעיכוב ביצוע פסק הדין. אכן, בקשת האב (אשר הוגשה לאחר בקשת הבן שלא התייחסה לנכס הירושה) הזכירה גם את נכס הירושה, ואולם לכל אורך ההתדיינות הארוכה בין הצדדים לא הוזכר נכס הירושה. יתר על כן, עיכוב הביצוע בכל הנוגע לנכס בטנטור ניתן במסגרת הסדר מקיף אשר כלל תשלומים מסוגים שונים ( לרבות
תשלום חודשי והמשך נשיאה בתשלומי המשכנתא). בנסיבות אלה, אכן קשה להלום את בקשת "ההבהרה" בגדרה עתר המבקש להורות כי עיכוב הביצוע יחול - ללא כל דיון או התניה - גם על נכס הירושה. אין עסקינן איפוא בהבהרה.
ו.
יתר על כן, בעלי העניין האמיתיים בשלב דיוני זה הם - כנטען - בני המשפחה המתגוררים בנכס הירושה. אלה לא הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה מטעמם (ודומה כי גם לא לבית משפט זה במסגרת ערעורם). ויודגש, בהחלטתו מיום 4.11.11 קבע בית המשפט המחוזי:
"... יודיע עו"ד משה בן ארי (בא כוח המשיב 3 - א"ר), בתוך 5 ימים, האם הוא מבקש עיכוב ביצוע, ואם כן יגיש את בקשתו אופן עצמי..." (סעיף 6 להחלטה).
לא נעשה - ומה לבני המשפחה כי ילינו על החלטת בית המשפט המחוזי אשר בנסיבות אלה לא נדרשה לעניינם. ועוד, עו"ד בן ארי גם לא התייצב לשני הדיונים שהתקיימו בבקשה לעיכוב ביצוע (ביום 20.12.11 וביום 22.3.12), אף שלשיטת המבקש ההליך התנהל גם על מנת להגן על שולחיו, בחינת פשיטא שדי בבקשת הבהרה כדי להעלותה על הכתב. קשה איפוא להלום, כי עניינם של בני המשפחה הנזכרים יובא לדיון לראשונה במסגרת הבקשה שלפנינו, לאחר שלא הועלה ולא נדון בבית המשפט המחוזי; וזאת, במסגרת בקשה שלא הם עצמם הגישו. ולבסוף, בית המשפט ציין "בעניין אחרון זה יפעלו הצדדים על פי ההליכים שכבר החלו במסגרת הליכי פשיטת רגל, ואינני רואה צורך להתערב בכך". הדעת נותנת, כי להליכי פשיטת הרגל משמעות גם במחלוקות דנא.
ז.
בנסיבות אלה אינני נעתר לבקשה. ללא קשר לתוצאות ההליך בבית משפט זה, ישא איפוא המבקש בשכר טרחת בא כוח המשיב 1 בסך 3,000 ₪. עותק מהחלטה זו יתויק גם בתיקים הקשורים (ע"א 7849/11 וע"א 7897/11).
ניתנה היום, כ"א
בסיון תשע"ב (11.6.12).
ש ו פ ט