ע"א 788/99 יואב בוטח נ. שכביץ בע"מ

המבקש מבקש לפטרו מהפקדת ערבון. לטענתו, שולם למשיבות סכום של 200,000 דולר עבור הנכס נשוא הערעור. בפסק הדין של בית המשפט המחוזי נקבע כי החוזה למכירת הנכס בטל, ועל המשיבות להשיב לו סכום זה בצירוף ריבית והצמדה משנת 1994. עד היום טרם הושב לו הסכום, כך שהמשיבות מחזיקות בסכום גדול בהרבה מן הערבון הנדרש ממנו, ולפיכך יש לפרטו מהפקדת ערבון.

המשיבות מתנגדות לבקשה, מאחר שלא צורף לה תצהיר תמיכה בעובדות, ומשום שנימוקי הבקשה תקפים רק בנחה שערעור המבקש יתקבל.

בנסיבות העניין נראה לי כי יש לקבל את הבקשה:

אמנם המבקש לא צירף תצהיר לבקשתו, אולם העובדות הנזכרות בה - תשלום הסכום למבקשים, עולות באופן ברור וחד משמעי מפסק הדין נשוא הערעור ולא היו כלל שנויות במחלוקת. במצב זה אינני סבורה שיש לדחות את הבקשה בהעדר תצהיר.

ולגופן של הטענות:

המבקש בערעורו טוען כי יש לקיים את החוזה למכירת הנכס. המשיבות, בערעור שכנגד, מבקשות להותיר על כנה את ההכרעה בנוגע לבטלות ההסכם, אך לקבוע כי הן זכאיות לפיצוי בהתאם למנגנון הפיצויים המוסכמים שנקבע בהסכם.

אם יזכה המבקש בערעורו, כי אז, מן הסתם, לא יחוייב בהוצאות ולא יהיה שימוש בערבון. אולם, גם אם יזכו המשיבות בערעור, נראה כי לא יהא צורך בערבון להבטחת תשלום הוצאותיהן, שכן הסעד המבוקש על ידן - הכרזה על בטלות ההסכם - יחייבן להשיב למבקש את הסכומים ששילם במסגרת ההסכם. אמנם יתכן שייפסק כי למשיבות זכות לקבלת הפיצוי המוסכם בגין הפרת החוזה. אולם מפסק הדין של בית המשפט קמא עולה כי סכום הפיצוי נמוך מן הסכום שבידי המשיבות, שכן דובר שם בקיזוז הפיצוי המוסכם מן הסכום שיושב למבקש. יוצא, איפוא, שגם במקרה שיזכו בערעורן, יוותר בידי המשיבות סכום הגבוה מן הפיצוי המוסכם, וממנו ניתן יהיה לקזז את סכום ההוצאות שייפסק, אם ייפסק, לזכותן.

לאור האמור אני פוטרת את המבקש מהפקדת ערבון בערעור.

עם זאת אני קובעת כי אם ישיבו המבקשות את הסכום שבידיהן לפני מתן פסק דין בערעור, יהיו רשאיות לקזז ממנו סכום של 20,000 ש"ח כערכו במועד הגשת ערעור המבקש.