ע"א 7900-23 ע"א 7900-23

לפני בקשה לסילוק הערעור שבכותרת על הסף. הערעור נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת פ' גילת כהן) בפש"ר 14087-07-19 מיום 21.6.2023 בגדרו ניתן תוקף של פסק דין לתוכנית הפירעון המוסכמת על המשיב 1 (להלן: החייב), המשיב 3 (הנאמן) והמשיב 2 (הכנ"ר) שלפיה, בעיקרו של דבר, יינתן הפטר לחייב כנגד העשרת קופת פשיטת הרגל בסכום נוסף של 750,000 ש"ח (להלן: פסק הדין). לתוכנית הפירעון האמורה התנגדו שניים מבין נושי החייב – המערערת והמשיב 5.

החייב הגיש בקשה לסילוק הערעור על הסף, וזאת בטענה כי למערערת אין זכות ערעור על פסק הדין, בהיותה נושה בהליך, ובשים לב לכך שבמסגרת ההחלטה לא נפגעה זכותה הפרטנית, אלא מדובר בהחלטה המשפיעה על קופת פשיטת הרגל בכללותה. בתשובתה, טענה המערערת כי יש לדחות את הבקשה, וזאת מאחר שבפסק הדין ניתן הפטר לחייב ונסגר הליך פשיטת הרגל בעניינו, וכן לנוכח היותה נושה פעילה ומרכזית בהליך דנא.

לאחר העיון בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי למערערת קיימת זכות ערעור על פסק הדין מושא הערעור דנא. זאת, בשים לב לכך שמדובר בערעור על החלטה למתן הפטר לחייב בהליך פשיטת רגל הסוגרת את ההליך, וביחס להחלטות מהסוג הנדון הוכרה זכותו של נושה להגשת ערעור (ראו: ע"א 232/23 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אליהו סבח, פסקה 21 (19.06.2023); 206/88 גרינברגר נ' אייזנברג, פ"ד מה(3) 397 (1991); שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 210 (מהדורה שלישית, 2010)).

בנוסף לאמור, בענייננו אף עולה כי המערערת הייתה בעלת זכות טיעון והשתתפות בדיונים (ובכלל זה, היא הייתה רשאית אף לחקור את העדים), וכי התנגדותה לתכנית הפירעון ומתן ההפטר לחייב נדונה בהרחבה במסגרת ההחלטה מושא הערעור. בשים לב לאמור, נראה כי המערערת הייתה צד מהותי להליך, אף אם שמה אינו נזכר בכותרת ההחלטה, ואף מטעם זה היא בעלת זכות ערעור על ההחלטה האמורה (ראו: ע"א 2830/23 מזאריב נ' מזאריב, פסקה 16 (21.01.2024); והשוו: ע"א 8161/23 ח'אלד עדוי נ' כונס נכסים הרשמי (24.12.2023)).

אשר על כן, למערערת זכות ערעור, והבקשה לסילוק הערעור על הסף נדחית.

החייב יישא בהוצאות המערערת בסך של 1,000 ש"ח.

בהתאם להחלטתי מיום 10.1.2024, המשיבים (ובכלל זה, המשיב 4) יגישו תשובותיהם לערעור בתוך 21 ימים.