פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בג"ץ
7912/96
בפני:
כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ
העותרים
:
1.
עלי געלה
2.
אברהים עלי אברהים כחלה
3.
עבד אלחפיד עואד פזאע כעאבנה
4.
עואד עואד פזאע כעאבנה
5.
מחפוד עואד פזאע כעאבנה
6.
אברהים דרויש עודה כעאבנה
7.
יוסף אברהים עודה כעאבנה
8.
מוחמד אברהים עודה כעאבנה
נגד
המשיבים
:
1.
מפקד צה"ל בכוחות יו"ש
2.
ראש המנהל האזרחי
3.
היחידה המרכזית לפיקוח
בקשה לפסיקת הוצא
ות
בשם העותרים: עו"ד א' חלבי
בשם המשיבים: עו"ד י' שפר
החלטה
העותרים מזה והמשיבים מזה הגיעו להסדר פשרה ביחס למבוקש בעתירה זו. עותרים 3-8 לא ביקשו הוצאות. לעומת-זאת, מבקשים העותרים 1-2, אשר יכונו להלן - העותרים, לחייב בהוצאות את המשיבים. לטענתם, החלטתם המוטעית של המשיבים הביאה אותם להוציא צווי פינוי נגד העותרים, בעוד שהעותרים, כך נטען, הינם תושבים בשטח האש וזכאים לשהות בו.
דין בקשה זו להידחות.
כלל הוא כי כל המבקש סעד מבית משפט זה, חייב, קודם לכן, למצות את דרכי הפעולה העומדות בפניו אל מול הרשות המינהלית. עותר שלא עשה כן, אף אם קיבל לבסוף את מבוקשו, לא יהיה זכאי להוצאות. (ראו, למשל, בג"ץ 842/93 אלנסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון , פ"ד מח(4)217).
במקרה זה, עולה מכתב העתירה ומתגובת המשיבים לבקשה זו, כי העותרים לא פנו, קודם לפנייתם אל בית משפט זה, אל המשיבים, בבקשה מנומקת הנתמכת בראיות, לשם ביטול צווי הפינוי. לא מן הנמנע הוא כי המשיבים היו נענים לבקשה כזו, אילו הייתה מוצגת בפניהם, וכי העתירה הייתה מתייתרת עקב כך.
יוצא, אם כן, כי העותרים לא מיצו את דרכי הפעולה העומדות בפניהם טרם הגשת העתירה ולפיכך, הם אינם זכאים להוצאות. משכך, אין אני נצרכת לחוות דעה בשאלה האם אם העותרים הם "תושבים" בשטח האש ועל-כן חל עליהם הסיפא לסעיף 90ב לצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון) (מס' 378) תש"ל - 1970.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ה בחשון תש"ס
(4.11.99).
חגית
מאק-קלמנוביץ
ר ש מ ת
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
96079120.
V09