ע"א 7918/17 חברת האחים בשארה להנדסת חשמל בע"מ נ. אבי לוי

1.

בית המשפט המחוזי בירושלים הכריז ביום 11.7.2017 על המשיב 1 (להלן: החייב ) פושט רגל, ואישר תכנית פירעון המבוססת על תשלום של 2,000 ₪ לחודש למשך 5 שנים (סך הכול 120,000 ₪). בחלוף כארבעה חודשים בלבד פרע החייב את מלוא חובו בהתאם לתכנית הפירעון; וביום 30.11.2017 נתן לו בית המשפט צו הפטר לחובותיו.

2.

המערערת - הנושה העיקרית של החייב בהליך פשיטת הרגל - הגישה ערעור על החלטת בית המשפט מיום 11.7.2017 לפיה כאמור הוכרז החייב פושט רגל. טענתה היא, בין היתר, כי החייב פעל במרמה הן כלפיה והן כלפי בית המשפט וכי במצב שנוצר היא לא תזכה במלוא הסכום שהחייב חב לה. לצד זאת הוגשה הבקשה שלפני לעיכוב ביצוע צו ההפטר עד להכרעה בערעור. בבקשה זו נטען כי עיכוב ביצועו של צו ההפטר נדרש על מנת שהחייב לא יוכל לפתוח "דף חדש" בחייו הכלכליים ובכך לסכל את הערעור.

3.

הנאמן טוען כי דין הבקשה להידחות, שכן החלטת בית המשפט היא סבירה ואין מקום להתערב בה. הודגש כי בית המשפט שקל את טענות הצדדים, בהן גם טענות הנושה, וחרף האמור העדיף להכריז על המערער פושט רגל ולאשר את תכנית הפירעון. החייב טוען אף הוא כי דין הבקשה להידחות שכן לטענתו הערעור הוגש באיחור מבלי שהתבקשה הארכת מועד. יצוין כי החייב לא תמך את התנגדותו בנימוקים לגופם של דברים. לעומתם, טוען כונס הנכסים הרשמי כי יש מקום לעיכוב הביצוע. לטענתו אי מתן עיכוב ביצוע לצו ההפטר ירוקן מתוכן את הערעור. כן הודגש כי תכנית הפירעון נפרסה במקור לפרק זמן של 5 שנים כך שממילא לא נראה שלחייב ייגרם נזק בלתי הפיך כתוצאה מעיכוב הביצוע.

4.

לאחר עיון הגעתי למסקנה כי יש מקום להיעתר לבקשה.

הטעם העיקרי לכך הוא שאי היעתרות לבקשה עלולה לסכל הלכה למעשה את הערעור, שכן החייב לא יהיה כבול עוד להליך פשיטת הרגל. מן הצד השני, הנזק לכאורה שייגרם לחייב איננו כה גדול, שכן כפי שטען כונס הנכסים הרשמי, תכנית הפירעון שאושרה ממילא נפרסה על פני תקופה ארוכה - בין היתר בהתחשב בטענות בא כוח החייב לגבי יכולתו של החייב לעמוד בגובה הסכום החודשי (ראו פרוטוקול הדיון מיום 21.6.2017) - ומכאן שהפגיעה בציפייתו הלגיטימית של החייב איננה משמעותית.

5.

אשר לסיכויי הערעור, לא התרשמתי כי אלה כה נמוכים באופן שמצדיק את דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע על אתר.

6.

לבסוף יצוין, כי יש לדחות את טענת החייב כי הערעור הוגש באיחור מבלי שהתבקשה ארכה. ההחלטה עליה הוגש הערעור ניתנה ביום 11.7.2017, והערעור הוגש ביום 16.10.2017. בשים לב לפגרת הקיץ ולפגרת חג הסוכות, הרי שהערעור הוגש בתוך מניין הימים הקבוע להגשת ערעור (תקנה 397 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

7.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. צו ההפטר שניתן לחייב לפי הפסיקתא מיום 30.11.2017 מעוכב בזאת עד להכרעה בערעור. החייב יישא בהוצאות המערערת בסך של 1,500 ₪.