פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 7923/20 חברי קבוצת ז'בוטינסקי 104 נ. עו"ד איתן ארז

ניתן ביום

בקצרה

חדלות פירעון · שכר טרחת מנהלים מיוחדים במכירת מקרקעין ופירוק שיתוףערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר שכר טרחה למנהלים מיוחדים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערעור נדחה על רקע קביעת בית המשפט המחוזי כי שכר הטרחה למנהלים המיוחדים בפירוק שיתוף מקרקעין יעמוד על שישה אחוזים מהתמורה, בהתבסס על אומד דעת הצדדים. בית המשפט הבהיר כי עמדת הכונס הרשמי בדבר תחולת תקנות השכר יש לה טעם עקרוני, אך לא שינה מהתוצאה בנסיבות המקרה. נקבע כי בהליכים עתידיים יש להבהיר מראש את כללי המשחק.

העובדות

שתי חלקות מקרקעין ברמת גן נמכרו בחטיבה אחת, באופן שאפשר השאת התמורה. התמורה נועדה בעיקרה לחלוקה בין בעלי הזכויות בקרקע, והמערערים הם בעלי זכויות בחלקה אחת בלבד. בית המשפט המחוזי קבע כי אומד דעת הצדדים לשכר המנהלים המיוחדים הוא כ-6% מהתמורה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להחיל את תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981, על שכר טרחת מנהלים מיוחדים בהליך שבו נמכרו מקרקעין שהם פירוק שיתוף?
  2. 2.האם יש לקבל את קביעת בית המשפט המחוזי לגבי אומד דעתם של הצדדים לעניין שיעור שכר הטרחה?

הלכות

  1. 1

    אומד דעת הצדדים והנסיבות המיוחדות של התיק מצדיקים לדחות את הערעור על קביעת שכר הטרחה, גם אם במישור העקרוני יש טעם בהחלת תקנות השכר.

    ״במישור העקרוני מצאנו טעם בעמדת הכונס הרשמי באשר לאופן תחולת תקנות השכר״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בהליכים עתידיים מסוג זה יש להבהיר מראש את כללי המשחק בצורה מפורטת, ולהציג מתווה להסכמת הצדדים.

    ״ראוי שבהליכים עתידיים מסוג זה, יובהרו "כללי המשחק" מראש בצורה מפורטת״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מנהלים מיוחדים
  • שכר טרחה
  • פירוק שיתוף
  • מקרקעין
  • חדלות פירעון
  • אומד דעת
  • תקנות השכר
  • כונס רשמי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א 7923/20

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ

המערערים:

חברי קבוצת ז'בוטינסקי 104

נ ג ד

המשיבים:

1. עו"ד איתן ארז

2. עו"ד אלון פלס

3. עו"ד אמיר פלמר

4. חברי קבוצת ז'בוטינסקי 102

5. כונס הנכסים הרשמי

ערעור על החלטת בית

המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' הנשיא א' אורנשטיין) בפר"ק 59196-02-16 מיום

17.9.2020

תאריך הישיבה:

כ"ז באדר ב התשפ"ב

(30.3.2022)

בשם המערערים:

עו"ד אילנית גוהר; עו"ד

מרדכי חזיזה

בשם המשיב 1:

בעצמו

בשם המשיב 2:

בעצמו; עו"ד גל אראל

בשם המשיב 3:

בעצמו

בשם המשיבים 4:

אין התייצבות

בשם המשיב 5:

עו"ד חיים זקס

פסק

דין

1.

לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' הנשיא א' אורנשטיין ), שבמסגרתה נפסק שכר טרחה למנהלים המיוחדים בגין הליך שבו נמכרו שתי חלקות מקרקעין ברמת גן (דרך ז'בוטינסקי 102 ו-104). המקרקעין נמכרו בחטיבה אחת באופן שאפשר השאת התמורה ביחס למכירה נפרדת של החלקות. התמורה נועדה בעיקרה לחלוקה בין בעלי הזכויות בקרקע, וביניהם המערערים שלפנינו (בעלי הזכויות בחלקת ז'בוטינסקי 104 בלבד). מדובר במי שנמנים עם הנפגעים במה שמכונה פרשת "ענבל אור", אולם כפי שקבע בית המשפט המחוזי, אינם נושים כי אם בעלי זכויות במקרקעין. בשל הזיקה להליך חדלות הפירעון, נעשה פירוק השיתוף בהליך זה.

2.

בית המשפט המחוזי קבע שאין תחולה לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981 (להלן: תקנות השכר ) בנסיבות המקרה, שכן הפעולות שביצעו המנהלים המיוחדים הן במהותן פעולות של פירוק שיתוף. בית המשפט הוסיף וקבע – לאחר שמיעת ראיות – כי אומד דעתם של הצדדים הוא כי שכר טרחת המנהלים המיוחדים יעמוד על כ-6% מתמורת מימוש המקרקעין; הגם שניתן היה להגיע לתוצאה דומה גם לפי מסלול חלוקה לפי תקנות השכר, בהינתן הניתוק בין הסכום אותו מקבלים בעלי הזכויות מהסכום שיחולק לנושים בכלל תיקי חדלות הפירעון. נפסק אפוא כי שכר הטרחה הכולל למנהלים המיוחדים יועמד על שישה אחוזים משווי מכירת המקרקעין.

על כך נסב הערעור שלפנינו.

3.

המערערים טוענים כי שגה בית המשפט הן בכך שלא החיל את תקנות השכר, הן בקביעת אומד דעתם של הצדדים. כפועל יוצא גובה השכר שנקבע הוא בשיעור מופרז.

4.

המנהלים המיוחדים תומכים בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מטעמיו ומבהירים כי המקרה אינו מתאים להחלת תקנות השכר, מה גם שיש הוראות בתקנות המאפשרות להגיע לאותה תוצאה.

5.

הכונס הרשמי סבור, כי גם מבלי להתעלם מנסיבותיו המיוחדות של המקרה, בשל כך שמכירת המקרקעין נעשתה בגדר הליך חדלות הפירעון במישור העקרוני יש להחיל את תקנות השכר. בצד האמור צוין בסיכומיו, כי אכן "משנוצרה עמימות בנוגע לנושא [...] נכון יהיה להביא את הצדדים לכלל הסכמות בנוגע להיקף השכר" (סעיף 9 לסיכומיו).

בהקשר אחרון זה נציין כי הצעה להגיע למתווה מוסכם לסיום המחלוקת לא צלחה, ונדרשת אפוא הכרעתנו בערעור.

6.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים בכתב ובעל פה, לא מצאנו לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט בכל הנוגע לאומד דעת הצדדים ובנסיבות המיוחדות של תיק זה, אנו דוחים את הערעור בגדר תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).

7.

במבט צופה פני עתיד נבהיר, כי במישור העקרוני מצאנו טעם בעמדת הכונס הרשמי באשר לאופן תחולת תקנות השכר, אולם בהינתן העמימות שנוצרה, עליה עמד הכונס הרשמי, אומד דעתם של הצדדים והדפוס הפרטיקולרי של מכירת המקרקעין במקרה שלפנינו, לא מצאנו לשנות מקביעת בית המשפט המחוזי. עמדתו העקרונית של הכונס הרשמי תוכל אפוא להיבחן בהליכים עתידיים.

עוד נעיר כי ראוי שבהליכים עתידיים מסוג זה, יובהרו "כללי המשחק" מראש בצורה מפורטת, כאשר מוצע על ידי בית המשפט מתווה המוצג להסכמת הצדדים.

בנסיבות המקרה המיוחדות, לא ראינו לעשות צו להוצאות בערעור.

ניתן

היום, ב' בניסן התשפ"ב (3.4.2022).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אומד דעת הצדדים והנסיבות המיוחדות של התיק מצדיקים לדחות את הערעור על קביעת שכר הטרחה, גם אם במישור העקרוני יש טעם בהחלת תקנות השכר.
  2. 2בהליכים עתידיים מסוג זה יש להבהיר מראש את כללי המשחק בצורה מפורטת, ולהציג מתווה להסכמת הצדדים.