פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א 7956/00
בפני:
כבוד הרשם בעז אוקון
המערערים
:
1.
ארגון הפועלות של הפועל המזרחי
2.
אמונה תנועת האישה הדתית לאומית
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל, ע"י האפוטרופוס הכללי
קדם ערעור
תאריך
הישיבה: 7.2.2001, י"ד בשבט תשס"א
ב"כ
המערערים: עו"ד רכטמן
ב"כ
המשיבה: עו"ד זילביגר
החלטה
המערערים הגישו בקשה למתן צו ירושה של המנוח, בה ביקשו להכריז על האלמנה כיורשת היחידה של המנוח. עניין המערערים בהצהרה זו נובע מכך שהאלמנה חתמה על ייפוי כוח בלתי חוזר, לפיו הוסמכו מיופי-כוח בישראל להעביר את המקרקעין נשוא צו הירושה למערערים.
בית המשפט דחה את הבקשה של המערערים וקבע, בהסכמת הצדדים, כי האלמנה זכאית רק לרבע מעיזבון המנוח. נקבע ששאר העיזבון עובר ליורשים לא ידועים.
פסק הדין מבוסס על הקביעה כי לא הוצגה ראיה מספקת השוללת קיומם של יורשים אחרים הזכאים לרשת את המנוח.
סכסוך מסוג זה ,מתאים בנסיבות העניין להליכי גישור, וזאת בשל כל אחד מהטעמים הבאים:
א.בעלי הדין המעורבים בפרשה זו הנם גופים אשר יכולים להגיע להסכמות
בדרך של גישור הואיל וגם המערערים מייצגים אינטרס כללי. העברת נכסים
לגופים אלה אינה משולה להעברתם לידי מי שהוא טוען שהוא יורש יחיד.
ב.השאלה אם היו קיימות די ראיות היא שאלה משפטית צרה, וניתן לצפות
מהמשיבה לשקול שיקולים נוספים, לפחות במקרים בהם התוצאה הראייתית
מובילה למסקנה אחת בעוד שיכול להיות ברור לצדדים כי מסקנה זו איננה
מחייבת המציאות והתמונה הראייתית אינה משקפת את התמונה בכללותה.
ג.בין הצדדים קיימת מחלוקת לגבי השאלה אם הליך זה, אפילו יוכרע לטובת
המערערים, יוביל לסיום ההתדיינות בין בעלי הדין. כידוע, קיומו של
שיקול כזה מהווה תא "קלאסי" לניסיון של גישור .
ד.המשיבה יכולה לתת דוגמא לנכונות ללכת להליכי גישור.
ב"כ המשיבה ימסור הודעה לביתה משפט בתוך 30 ימים מהיום.
התיק יועלה אלי בתוך 35 ימים מהיום.
ניתנה היום, יד' בשבט תשס"א; 7 בפברואר 2001.