ע"א 7963-21 ע"א 7963-21

בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד רשות, עיריית ירושלים, שעיקרה בטענה להתרשלות העיריה בטיפול בשרידי אסבסט שנותרו ב"ואדי האסבסטונים" בירושלים, לאחר הריסת צריפי אסבסט בהם שוכנו עולים בעבר. דחיית בקשת האישור הושתתה בעיקרה על מסקנת בית המשפט המחוזי ולפיה לא התקיימו התנאים להגשת תובענה ייצוגית נגד רשות לפי סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 ולפי פרט 6 לתוספת השנייה לחוק, ואף לא הוכח שקיימת אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה. בהקשר אחרון זה נקבע, לאחר בחינת עילות התביעה לגופן, כי לא הונח בסיס לטענות המערערים להתרשלות העירייה או להפרת חובה שבחוק, ואף לא הונח בסיס מספק לקיומו של נזק.

המערערים משיגים בערעורם על כלל קביעותיו של בית משפט המחוזי. כן הם טוענים שאף אם היה מקום לדחיית בקשת האישור, ראוי היה לפסוק גמול למערערים ושכ"ט עו"ד לבאי-כוחם.

לאחר שבחנו את פסק דינו של בית משפט קמא, ונתנו דעתנו לטיעוני הצדדים, הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות. נעיר כי לצורך מסקנה זו לא ראינו להידרש לטענות המערערים לעניין כשרותה של בקשת האישור לפי סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 ופרט 6 לתוספת השנייה לחוק, ודי לנו במסקנתו של בית המשפט המחוזי כי לא הוכחו עילות התביעה, ולפיכך לא קיימת אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה. מסקנתו זו של בית המשפט המחוזי נסמכה על ממצאי עובדה שקבע, על יסוד עדויות העדים שבאו לפניו, וכן על יסוד חוות דעתו של המומחה מטעם המשיבה, אותה ביכר על פני חוות דעת המומחה מטעם המערערים. בהינתן ההלכה ולפיה אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בממצאי עובדה שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית, לא מצאנו עילה להתערב בממצאים עובדתיים אלה ובמסקנות המשפטיות הנגזרות מהן. לנוכח תוצאה זו, אף לא נמצא טעם מיוחד לפסיקת גמול למערערים ושכ"ט עו"ד לבאי-כוחם.

הערעור נדחה.

המערערים ישלמו למשיבה את הוצאות הערעור בסך 10,000 ₪.