פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 8003/16 שרה היימן נדב נ. נתן ון זוהרן

ניתן ביום

בקצרה

מקרקעין · תקפות הסכם מכר מקרקעין - גמירות דעת ועושקערעור אזרחי על פסק דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערערת ביקשה להיחלץ מהסכם מכר מקרקעין שנערך בצורת פתק, בטענות לחוסר גמירות דעת ולעושק. בית המשפט העליון לא מצא מקום להתערב בממצאי בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי ההסכם מחייב ולא הוכחה טענת העושק. הערעור נדחה ללא צו להוצאות.

העובדות

הצדדים חתמו על הסכם מכר מקרקעין שנערך בצורת פתק. המערערת ביקשה להיחלץ מההסכם וטענה לחוסר גמירות דעת ולעושק. בית המשפט קמא קבע כי ההסכם מחייב ושהוצע למערערת מחיר נמוך בהרבה מזה שהוסכם.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם נערך הסכם מכר מקרקעין מחייב בין הצדדים שנעשה בצורת פתק, והאם התקיימה בו גמירות דעת?
  2. 2.האם הוכחה טענת העושק כעילה לביטול ההסכם?

הלכות

  1. 1

    עסקה שנערכה בין מוכר מרצון לקונה מרצון, בגמירות דעת, אינה מתבטלת בשל טענת עושק שלא הוכחה.

    ״לפנינו עסקה של מוכר מרצון לקונה מרצון, תוך גמירות דעת, וכי לא הוכחה טענת העושק״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הסכם מכר מקרקעין
  • גמירות דעת
  • עושק
  • מסוימות
  • ערעור
  • שומת מס שבח
  • מוכר מרצון לקונה מרצון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א

8003/16

לפני:

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט מ' מזוז

כבוד השופטת ע' ברון

המערערת:

שרה היימן נדב

נ ג ד

המשיבים:

1. נתן ון זוהרן

2. רשם המקרקעין תל אביב

ערעור על פסק דינו

של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בתיק הפ

015513-04-15 שניתן ביום 15.09.2016 על ידי כבוד השופטת ש' אלמגור

תאריך הישיבה:

כ"ג בכסלו התשע"ח

(11.12.2017)

בשם המערערת:

עו"ד אליהו בר-עוז

בשם המשיב 1:

עו"ד אלי מימון

פסק-דין

1.

הצדדים חתמו על הסכם מכר מקרקעין שנערך בצורה של "פתק" בשפה האנגלית השגורה על פיה של המערערת. האחרונה ביקשה להיחלץ מעולו של ההסכם וטענה לבטלותו מטעמים של חוסר גמירות דעת ועושק.

2.

בית משפט קמא מצא כי מדובר בהסכם מחייב הכולל את כל הפרטים הצריכים כדי לענות על דרישת המסוימות, ואף מעבר לכך, וכי הצדדים גמרו בדעתם לבצע את העסקה.

כן נדחתה טענת העושק, בין היתר לאחר שבית המשפט אף מצא כי למערערת הוצע בשעתו מחיר הנמוך בהרבה מזה שעליו הסכימו הצדדים.

3.

על כך נסב הערעור שבפנינו, בו חזרה המערערת על טענתה לחוסר גמירות דעת ולעושק ובהקשר זה הצביעה על שומת מס שבח שהוצאה לה בגין העיסקה.

4.

לאחר שעיינו בחומר שבפנינו ושמענו טיעוני הצדדים, איננו רואים להתערב בממצאים ובמסקנות של בית משפט קמא, כי לפנינו עסקה של מוכר מרצון לקונה מרצון, תוך גמירות דעת, וכי לא הוכחה טענת העושק.

אשר על כן, אנו מאמצים את פסק דינו של בית המשפט קמא מכוח סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

5.

רשמנו לפנינו, ואנו נותנים תוקף של פסק דין, להסכמת המשיב לשלם למערערת סכום נוסף של 50,000 ₪, ולו כמחווה של רצון טוב.

6.

סוף דבר, שהערעור נדחה.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

16080030_E13.doc

עכב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1עסקה שנערכה בין מוכר מרצון לקונה מרצון, בגמירות דעת, אינה מתבטלת בשל טענת עושק שלא הוכחה.