ע"א 8004/99 דוד שרוני נ. רחל גבאי

בפני בקשה להפחתת סכום הערבון שהושת על המבקש (20,000 ש"ח).

1.המבקש נולד בשנת 1974. משקלו בלידתו היה 4,750 גר'. במהלך הלידה נתגלעו קשיים ביציאת המבקש מרחם אמו וראשו נותר תקוע מספר דקות עד שיצא כל גופו (תופעה הקרויה: "פרע כתפיים"). עם לידתו הסתבר, כי ידו השמאלית משותקת. בשנת 1996 תבע המבקש את המשיבים: המיילדת שיילדה אותו, בית החולים ומדינת ישראל. לטענתו, התרשלו המשיבים בהערכה מוקדמת של משקלו ועקב כך נמנעו מביצוע ניתוח קיסרי, שהיה מונע את היתקעותו ואת הנזק שנגרם. עוד נטען להתרשלות בהערכת מצב הלידה עם הגעת אם המבקש לבית החולים. ולהתרשלות עקב היעדר רופא מחדר הלידה. בהתייחסו לנסיבות הלידה טען המבקש כי הללו היו בידיעתם ובשליטתם של המשיבים. בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ר' אור) דחה את התביעה. זאת לאחר שקבע, כי ב- 1974 (ואף כיום) לא היתה דרך בדוקה ומדוייקת לקבוע את משקלו המשוער של העובר וכי אחוז הטעויות לעניין זה שולל קביעה, כי יסודה של טעות מעין זו בהתרשלות. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע, כי אפילו היה מקום לחשוד שהעובר הוא גדול מן המקובל (עקב היסטוריה של סכרת במשפחת האם), הרי לפי הסטנדרטים שנהגו ב - 1974 אין לומר כי ההחלטה שלא לקיים ניתוח קיסרי בהתחשב בחשד זה עלתה כדי התרשלות. בהתייחסו למהלך הלידה קבע בית המשפט כי פרע כתפיים הוא אירוע נדיר ביותר (המתרחש בכ- 0.2% מן הלידות) שאין לקהילה הרפואית אמצעים להיערך לקראתו או להתמודד כנגדו. נוכח חלוף הזמן מאז הלידה ועד הגשת התביעה ונוכח אי-נקיטת הליכים מקדמיים כלשהם עובר להגשת התביעה, לא מצא בית המשפט מקום לקבל את גירסת אם המבקש באשר להיעדרו או הימצאו של רופא בחדר הלידה ובאשר למשך הזמן שחלף מן הרגע בו נתקע ראש העובר עד לחילוצו. בנסיבות העניין לא מצא בית המשפט מקום לחיב את המבקש בהוצאות המשיבים.

2.בערעור שהגיש לבית משפט זה חולק המבקש על מסקנותיו של בית המשפט המחוזי: כך באשר לאי היכולת לגלות מבעוד מועד את העובדה שהמדובר בעובר גדול מן המקובל, כך בהיערכות לקראת לידה המסווגת כלידה בסיכון גבוה וכך בתיאור מהלך הלידה וזיהוי אנשי הצוות הרפואי שנטלו בו חלק.

3.בבקשה שבפני טוען המבקש, כי הוא לוקה בנכות בשיעור 70%, אינו עובד כיום. הוא מתגורר בגפו, מקבל קיצבת ביטוח לאומי בסך של כ - 800 ש"ח ונתמך על ידי אמו העובדת כמנהלת מתנ"ס. המבקש מוסיף וטוען, כי אביו אינו עובד כיום, עקב תאונת דרכים בה נפגע (במרץ 1998) ואמו מפרנסת אותו ואת אביו ממשכורתה. לפיכך, בהתחשב בסיכוייו הגבוהים של ערעורו (לטענתו) ובהתחשב בהוצאותיו הגדולות (הנובעות מנכותו) מבקש המבקש, כי הערבון יופחת.

4.המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, סיכויי הערעור קלושים, נוכח פסק דינו המנומק והמפורט של בית המשפט המחוזי, שביסס את הכרעתו על קביעת ממצאים עובדתיים ועל אימוץ חוות דעת מומחים שהובאו בפניו. המשיבים מוסיפים וטוענים, כי בית המשפט המחוזי נמנע אמנם מלחייב את המבקש בהוצאות עקב מצבו, אך ציין, כי בתביעה מעין זו (שהוגשה כעשרים שנה לאחר התרחשות הנזק, בלא שהמבקש או בני משפחתו פנו קודם לכן למשיבים) ראוי היה לחייב את התובע בסכום הוצאות גבוה. לפיכך, ואף בהתחשב בטענות המבקש עצמו בדבר מצבו הכלכלי, מן הראוי, כי הוצאות המשיבים יובטחו כראוי.

5.דין הבקשה להידחות. הכלל הוא, כי על מי שמערער או מבקש רשות לערער מוטלת החובה להבטיח את הוצאותיו של בעל הדין שכנגד, המוצא עצמו מוטרח שנית (או שלישית) לבית המשפט לאחר שכבר זכה בדינו. על מי שמבקש לחרוג מן הכלל, לקבל פטור מהפקדת ערבון להבטחת הוצאות כאמור, או להפקיד סכום הנופל מן הסכום המהווה אומדן סביר של ההוצאות הצפויות, מוטל נטל ממשי. עליו להראות, כי סיכויי ערעורו טובים (וממילא - הסבירות כי יחוייב בהוצאות בעל הדין שכנגד היא נמוכה) וכי מצבו הכספי אינו מאפשר לו לשאת בהוצאות הכרוכות בהפקדת ערבון (וראו: בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר , פ"ד מד (2) 383, בש"א 4735/91 מוצרי הדר ישראליים בע"מ נ' יפיס מוצרי הדר בע"מ, בכינוס נכסים , פ"ד מה (5) 867). המבקש אינו עומד בתנאים אלה. עיון בפסק הדין נשוא הערעור מגלה, כי בית המשפט המחוזי נדרש בהרחבה לכל הטענות שבפניו וקבע ממצאים מנומקים באשר לאפשרות לחזות מראש את היותו של המבקש עובר גדול במיוחד, באשר לפרקטיקה הרפואית שנהגה אותם שנים בכל הנוגע ללידות מעין אלו, ובאשר לחוסר האפשרות לקבל את טענותיה של אם המבקש באשר לנסיבות הלידה ולמשכה. הסיכויים, כי ערכאת ערעור תתערב בקביעות או בממצאים מעין אלה הם נמוכים. גם בטענותיו של המבקש באשר למצבו הכספי לא מצאתי בסיס מספק להפחתת סכום הערבון. כלל הוא, כי על מי שמגיש בקשה מעין זו מוטלת החובה למסור מידע מלא ומפורט ככל האפשר אודות מצבו הכלכלי, אודות הכנסתו, אודות יכולתו לגייס את כספי הערבון מקרובי משפחה ומידידים וכל מידע רלוונטי אחר לעניין זה (וראו, לדוגמא: ע"א 483/99 דניאל מימון נ' מני סבן , לא פורסם; ע"א 2899/99 יעקב בראזני נ' יוסף כהן , לא פורסם). המבקש לא עשה כן. הוא לא צרף לבקשתו מסמך כלשהו המצביע על הכנסתו או הכנסת אמו (שלגובהה לא התייחס), הוא לא מסר כל מידע על נכסי הוריו, על נסיונות אפשריים לגיוס כספי הערבון מאחיו הבוגרים או מקרובי משפחה או ידידים אחרים. בנסיבות אלו, ובהתחשב בסיכוייו המועטים של הערעור, דין בקשתו להידחות.

המבקש יפקיד את הערבון שהושת עליו תוך ששים יום ממועד המצאתה של החלטה זו.