ע"א 8060/18 יונה לוי מנהל העיזבון של שרה לוי-יורשת המנוח שמעון נ. עו"ד ד

הערעור שבכותרת הוגש על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 20.9.2018 שניתנה בגדרי הליך חדלות פירעון של המשיבים 4-2 (להלן: החייבים ). בית המשפט המחוזי דחה בקשה מטעם המערער, הוא נושה של החייבים, להמשיך בהליכים משפטיים כלפי צדדים שלישיים, וביניהם מבקש העיון, אשר לטענת המערער מחזיקים בכספים של החייבים. הליכים אלה נדרשים למערער, כך לטענתו, לצורך מימוש פסקי דין המזכים אותו בכספים מהחייבים.

מבקש העיון עותר לעיין בתיק בית המשפט שבכותרת, על מנת לבחון ולכלכל את צעדיו העתידיים בקשר להגשת הליכים משפטיים, לרבות בחינת הצורך בהגשת בקשה לצרפו כמשיב להליך. המערער מתנגד לבקשת העיון.

כידוע, המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין מעוגנת בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003. ככלל, ובהיעדר איסור שבדין, נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשה לעיון בתיק בית המשפט וזאת בשים לב למעמדו הרם של עיקרון פומביות הדיון. משום כך, על המתנגד לבקשת העיון רובץ הנטל לשכנע כי אין להתירו ולשם כך עליו להעלות טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון וכן לספק הסבר קונקרטי ומפורט באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפת מסמכים ספציפיים (ראו למשל: בג"ץ 10076/02

ד"ר רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר (22.8.2005)).

ודוק, זכות עיון בתיק בית משפט מוקנית אף למי שהוא אינו בעל דין בהליך או "צד מעונין" (ראו: רע"א 3564/12 ד"ר נמרוד בייר נ' פלוראליטי בע"מ (בפירוק) , פיסקאות 17-15 (1.8.2012)), אלא אם כן הצדדים להליך מצביעים כאמור על אינטרס לגיטימי וכבר משקל שיימנע את העיון. בענייננו, מלבד טענות כלליות ביותר לזכות החייבים לפרטיות בתיקי חדלות פירעון, המערער לא הצביע על כל פגיעה שעשויה להיגרם לו מהעיון בתיק. משום כך, לא ראיתי טעם למנוע את העיון, ואף איני נדרשת לטענות הצדדים באשר לתועלת שעשוי להפיק מבקש העיון כתוצאה מהעיון בתיק.

הבקשה מתקבלת.

העיון ייערך במזכירות בית המשפט בתיאום מראש ובהתאם לסדרים המקובלים.