ע"א 8080/16עמודי שחף בע"מ נ. פינקל יוסף

1.

הערעור שבכותרת נסב על פסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בו נדחתה תביעה שהגישו המערערות, יזמות פרויקט פינוי-בינוי בפתח-תקווה, נגד בעלי דירות בשני בתים משותפים, בה ביקשו לחייבם לחתום על חוזי פינוי-בינוי מפורטים.

פסק הדין כולל מספר קביעות במחלוקות שהתגלעו בין הצדדים, אך בהודעת הערעור הבהירו המערערות כי הן משיגות על קביעה אחת בלבד - הגדרת דירת הבסיס בשטח של 85 מ"ר ולא כשטח של 75 מ"ר. כחודש ושלושה שבועות לאחר הגשת הערעור הגישו המערערות בקשה לתיקונה, כך שתתווסף בה השגה על קביעה נוספת של בית המשפט המחוזי ביחס למשיבה 3 (הנתבעת 21) לעניין האופציה השלישית לשדרוג דירת הבסיס (ההפרש שעליה לשלם בגין מימוש אופציה זו בהתאם לסעיף 44 לפסק הדין).

לטענת המערערות טענה זו לא נכללה בהודעת הערעור שהגישו שכן הן סברו כי נפלה טעות סופר בסעיף 44 לפסק הדין וכי לא תהיה מחלוקת על כך, ורק לאחר הגשת הערעור הסתבר להן כי המשיבה 3 אינה רואה כך את פני הדברים.

2.

המשיבה 3 מתנגדת לבקשה. לטענתה לשון סעיף 44 לפסק הדין ברורה, ואם סברו המערערות כי נפלה טעות בפסק הדין יכלו לפנות לבית המשפט קמא באופן מיידי בבקשה לתיקון או להבהרה. עוד נטען כי המערערות ידעו עוד קודם להגשת הערעור על עמדתה בעניין זה, העולה בקנה אחד עם לשון פסק הדין, והדברים נלמדים, כך נטען, גם מהודעת דואר אלקטרוני שנכתב על ידי בא-כוחן לאחר מתן פסק הדין.

3.

לאחר שעיינתי בכל החומר שלפניי ואיזנתי בין כל השיקולים הרלבנטיים החלטתי לקבל את הבקשה (תוך חיוב המערערות בהוצאות המשיבה 3).

השיקולים הצריכים לעניין תיקון הודעת ערעור מכוח תקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 פורטו בע"א 2734/09 פיוטרקובסקי נ' ארנון , פסקה 12 (20.6.2010) . בענייננו שוקל לזכות המערערות מועד הגשת הבקשה - פחות מחודשיים לאחר שהוגש הערעור (ועל פי המצוין במכתב הלוואי שהוגש עם הבקשה זו הועברה למשיבה 3 לקבלת תגובתה כחודש לאחר הגשת הערעור), לפני קיומו של דיון מקדמי ולפני שהוגשו סיכומי הצדדים. אציין בהקשר זה כי על דרך הכלל הגישה כלפי בקשות לתיקון הודעת ערעור בשלב מקדמי של ההליך היא ליברלית, שכן כאשר פסק הדין אינו חלוט ויעבור תחת שבט ביקורתה של ערכאת הערעור יש ליתן משקל ממשי לזכות הטיעון ול"שאיפה להניח לפני ערכאת הערעור את מכלול השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין" (השוו: ע"א 10088/09 דגמין נ' פקיד שומה באר שבע , פסקה 3 (3.10.2010)). תיקון הודעת הערעור מאפשר אפוא את מימוש זכות הערעור במלואה ומאפשר לערכאת הערעור להכריע במכלול המחלוקות בין הצדדים. אעיר בהקשר זה כי גם בהחלטה אליה הפנתה המשיבה 3 בתגובתה (ע"א 3657/09 ברזילי נ' אוחיון

(3.12.2009)) הבקשה לתיקון הודעת הערעור נדחתה בין היתר בהתחשב במסקנה כי החלפת כתב הערעור אינה הכרחית לשם דיון במלוא הטענות המהותיות אותן ביקשו המערערים להעלות. עוד ניתן משקל להנחה שבתיקון הודעת ערעור בשלב המקדמי אין ככלל כדי לעכב את בירור הערעור (השוו לעומת זאת ע"א 4195/16 דיין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ , פסקה 3 (30.6.2017)).

בנוסף יש ליתן משקל לכך שהתיקון אותו מבקשות המערערות לערוך בהודעת הערעור בענייננו הוא תיקון ממוקד - הוספת טענה ערעורית אחת בנוסף לזו הכלולה בה. לא נעלם מעיני כי מבחינתה של המשיבה 3 יש לתיקון המבוקש משמעות לא מבוטלת, אולם העובדה שלתיקון יש משמעות עבורה וגם העובדה שלכתחילה הוגשה הודעת ערעור ממוקדת ומצומצמת אינה משנה מכך שעניינו של התיקון המבוקש ממוקד בשאלה ערעורית אחת.

אשר לטעם אשר בשלו לא נכללה הטענה הערעורית לכתחילה בהודעת הערעור- לטענת המערערות רק לאחר שהוגשה הודעת הערעור נודע להן על האופן בו המשיבה 3 מפרשת את סעיף 44 לפסק הדין, ומכאן על הצורך להשיג על הקבוע בו; ואילו המשיבה 3 טוענת כי הדברים הובהרו למערערות עוד קודם להגשת הערעור, ולתמיכה בטענתה צירפה הודעת דואר אלקטרוני ששלח בא-כוח המערערות ממנו ניתן ללמוד כי הצדדים אכן חלקו על יישום סעיף 44 לפסק הדין עוד קודם להגשת הערעור, וכן מכתב מטעם באת-כוח המשיבה 3 באותו מועד לבאת-כוחה הנוכחית. ואולם בתשובה שהגיש בא-כוח המערערות טוען הוא כי המחלוקות בין הצדדים לעניין יישום ופרשנות סעיף 44 לפסק הדין באותו שלב היו שונות מן הסוגיה הספציפית נשוא בקשת התיקון, והוא מוסיף כי טענתו זו נתמכת בכך שבכתבי בי-דין שהגישה המשיבה 3 לאחר פסק הדין (בקשר עם חתימה על פסיקתה בהתאם לפסק דין נוסף שניתן בעניינם של הצדדים) לא העלתה היא טענה מפורשת ביחס לסוגיה הממוקדת דנן. עוד אעיר כי בניגוד לטענת המשיבה 3 בקשת המערערות נתמכת בתצהיר.

דומני כי בנסיבות אלו בכללותן קשה לקבוע, על יסוד המסמכים שנכתבו "בזמן אמת" (ההתכתבות בין הצדדים וכתבי בי-הדין שהוגשו באותו שלב) מהן המחלוקות המדויקות שנתגלעו בקשר עם פרשנות סעיף 44 לפסק הדין קודם להגשת הערעור, וכל שניתן לקבוע הוא כי התגלעו מחלוקות ביחס לפירושו ויישומו של סעיף 44 לפסק הדין; על כך שהמשיבה 3 עמדה על הכללתו של סעיף 44 הנ"ל בהסכם בין הצדדים "כלשונו"; ועל כך שהתגלעו בין הצדדים מחלוקות מהותיות נוספות (כעולה מבקשה שהגישה המשיבה 3 במסגרת הליך נוסף בין הצדדים, נספח 1 לתשובת המערערות). בהינתן האמור, וגם אם נותר ספק מסוים בעניין עיתוי ידיעתן של המערערות על פרשנותה של המשיבה 3 לסעיף 44 לפסק הדין, איני מוצאת לקבוע כי טענה זו של המשיבה 3, כשלעצמה, שוקלת כנגד כל השיקולים שמניתי לעיל, ומטה את הכף לדחיית הבקשה.

בנסיבות אלו כולן, ומשקיים ערעור תלוי ועומד על פסק הדין, סבורה אני כי נכון יהיה להתיר את התיקון המבוקש כך שבית משפט זה יוכל לדון במכלול השאלות השנויות במחלוקת. המערערות תגשנה אפוא הודעת ערעור מתוקנת-חתומה, וזאת בתוך עשרה ימים מעת המצאת ההחלטה לידיה.

יחד עם זאת, היות והתנהלותן של המערערות אינה נקיה מספקות וראוי היה שיבררו את כל הטעון בירור טרם הגשת הערעור על ידן, תישאנה הן בהוצאות המשיבה 3 בסך של 4,000 ש"ח.

כמו כן, המערערות הבהירו בסיפה לבקשתן כי בנסיבות שנוצרו ניתנת הסכמתן להגשת הודעת ערעור שכנגד בידי המשיבה 3, והיא אכן רשאית להגיש להגישה, ככל שהיא מעוניינת בכך, בתוך 30 ימים ממועד המצאת הודעת הערעור המתוקנת לידיה.

היומן יקבע את הדיון בערעור (ובערעור מטעם המשיבה 3, אם יוגש) בתוך פרק זמן של עד חמישה חודשים.