ע"א 8085/05 מ.ב.כרמל בע"מ נ. טקסטיל עולמי בע"מ

המבקשת ומשיבה 1 נקשרו ביניהן בחוזה, במסגרתו השכירה המבקשת למשיבה נכס מקרקעין שבבעלותה. לשם הבטחת קיומו של החוזה, הפקידה המשיבה בידי המבקשת סכום של 120,000 דולר במזומן. זמן לא רב לאחר מכן נקלעה המשיבה לחדלות פרעון ופסקה מלשלם את דמי השכירות. לבקשת המפרק שמונה לה, הכיר בית-המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופטת ג' (דה-ליאו) לוי) בחוזה השכירות כבנכס מכביד ולאחר שקבע כי אין דבר בחוזה, המבטיח את מעמדה של המבקשת כנושה מובטחת, חויבה המבקשת להשיב את הפקדון למשיבה. על החלטה זו הוגש ערעור, ועמו הבקשה שבפני לעכב את ביצוע ההחלטה עד להכרעה בו. המבקשת טוענת – אך בלא שגיבתה טענה זו בנתונים – כי לצורך השבת כספי הפקדון תיאלץ למכור את הנכס והדבר יסב לה נזק רב.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות לה, החלטתי לדחותה. במוקד הערעור שהוגש ניצבת השאלה אם יש לראות בפקדון אמצעי המבטיח את מעמדה של המבקשת גם בנסיבות בהן מקורה של ההפרה החוזית הוא בחדלות פרעון. ובמלים אחרות, האם בכוחה של הבטוחה שניתנה, לקדם את המבקשת במעלה סולם הנשייה, או שהיא נותרת במקומה בין יתר נושיה הרגילים של החברה שבפירוק. זוהי שאלה נכבדה, ובה פנים לכאן ולכאן. ודאי שאין לקבוע, כי הערעור נטול סיכוי של ממש.

ברם, הכלל הוא כי פסק-דין יש לקיים מיד לאחר שניתן. על המבקש לחרוג מכלל זה, בטענה כי מאזן הנוחות נוטה לרעתו, להוכיח את הנזק הצפוי לו אם יקוים פסק-הדין. כזאת לא עשתה המבקשת, שטענתה באשר לנזקה הצפוי היא טענה בעלמא. יתרה מכך, הפקדון – פיקדון הוא, ומעצם מהותו חשופה המבקשת לאפשרות כי תידרש להחזירו ביום מן הימים לידי המפקיד. כך למשל, לו קוים החוזה במלואו, כלום יכולה הייתה המבקשת להישמע בטענה כי אין בידה די מזומנים כדי להשיבו כמתחייב? שלישית, נוכח התחייבות המפרק, כי כספי הפקדון יוחזקו בנאמנות בקופת הפירוק ולא יחולקו בין הנושים קודם שיוכרע הערעור, ברי הדבר כי אם תצא המבקשת מבית-משפט זה וידה על העליונה, דבר לא ימנע ממנה מלקבל לידיה כספים אלה בשנית.

מסיבות אלו החלטתי לדחות את הבקשה, וכך אני עושה.

המבקשת תשא בשכר-טרחת בא-כוחה של המשיבה בבקשה זו, בסך של 3,000 ש"ח.