ע"א 8094-22 ע"א 8094-22

השופטת רות רונן:

1.לפנינו שני ערעורים שהגישו הצדדים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רון) מיום 28.9.2022 בת"א 28580-11-13. ייאמר בקצרה כי שני הערעורים מתייחסים להסכם שבו התקשרו הצדדים בחודש יוני 2010 להקמת יחידות דיור בישוב טללים (להלן: ההסכם). חברת בניני בר-אמנה חברה לבניין ולפיתוח בע"מ היא היזם של הפרויקט נושא ההסכם (ותכונה להלן: היזם), וחברת ו.י. סמארה בניין ותשתיות (2005) בע"מ היא הקבלן (ותכונה להלן: הקבלן).

הבנייה הייתה אמורה להתבצע בשלבים. ביום 14.11.2010 הזמין היזם מהקבלן 5 יחידות דיור; ביום 28.4.2011 הזמין היזם 4 יחידות דיור נוספות, אשר צומצמו בהמשך ל-3. בסמוך לאותו מועד הוחלט על הקטנת הפרויקט כך שהוא יכלול רק את 8 יחידות הדיור שהוזמנו עד לאותה עת. ביום 12.9.2011 הודיע היזם לקבלן על סיום ההסכם ביניהם.

2.הצדדים היו חלוקים ביניהם ביחס לסכומים שהם חייבים זה לזה מתוקף ההסכם האמור. בית משפט קמא בפסק דינו קבע כי על היזם לשלם לקבלן סכום נוסף של 758,661 ש"ח כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.2012 ועד התשלום המלא בפועל. כן קבע בית המשפט כי היזם יישא בהשבה חלקית של אגרת בית משפט בסכום של 2.5% מהסכום שלעיל, קודם הצמדתו, היינו סכום של 18,967 ש"ח; וכן ישלם לקבלן הוצאות משפט בסכום של 80,000 ש"ח, ואת חלקו בשכר טרחת המהנדס קליין.

3.בתום הדיון, לאחר שעיינו במכלול החומר בשני הערעורים ושמענו בעיון את טענות באי כוח הצדדים, הצענו לצדדים כי פסק הדין יינתן בדרך של פשרה מכוח סמכותו של בית המשפט בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. זאת, כאשר במסגרת פסק הדין ייקבע הסכום אותו יש להפחית מפסק דינו של בית משפט קמא. שני הצדדים הסכימו להצעה.

4.משכך, ולאור הסכמת הצדדים, אנו קובעים כי הסכום הכולל אותו ישלם היזם לקבלן יופחת בסכום של 300,000 ש"ח לעומת הסכום שנקבע בפסק הדין נושא הערעור. למען הסר ספק – הכרעתנו מתייחסת לכלל רכיבי פסק הדין (הן הסכום הפסוק כפי ערכו היום; הן סכומי ההשבה של ההוצאות; והן סכום ההוצאות שנפסק). מהסכום הכולל של כלל הרכיבים הללו, יופחת כאמור סך של 300,000 ש"ח.

אין צו להוצאות בערכאתנו.