ע"א 8096/99איברהים ביאטרה נ. מדינת ישראל

1.על העורר ועל שני נאשמים נוספים הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בנצרת המייחס להם עבירות של שוד, חטיפה לשם סחיטה, תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים, שימוש ברכב ללא רשות, חבלה במזיד והסתייעות ברכב לביצוע הפשע. לפי הנטען חטפו השלושה נהג מונית - שאת שירותיו שכרו כדי להסיעם מתל אביב לנצרת - היכו אותו, חבלו בו, איימו עליו, שדדו את כספו ואת חפציו, גרמו נזקים למונית וכן נסעו בה אחרי שהשליכו את הנהג מתוכה.

בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד סגן הנשיא א' אסא), בהחלטתו מיום 4.10.99, ציוה לעצור את העורר ואת הנאשמים הנוספים עד תום ההליכים. העורר ערר על ההחלטה.

2.טענתו העיקרית של בא כוח העורר היא כי העורר לא השתתף במעשים שתוארו בכתב האישום ולא היה לו בהם חלק כלשהו. העורר ישב במושב האחורי של המונית כנוסע תמים, לא יצא ממנה עם הנאשמים האחרים - אחרי שאיימו על הנהג והלכו, לטענתם, להביא נשק - וככל הנראה נשאר במונית לפי בקשתו של הנהג שחיכה לכספו. עוד הצביע על גילו הצעיר של העורר, שהוא יליד 23.8.82, ועל כך שלפי המרשם הפלילי שלו יש לו הרשעה אחת בלבד בעבירה של התפרעות.

עיינתי בחומר החקירה שהוגש לעיוני ונראה לי שלכאורה אין לטענותיו של בא כוח העורר על מה שיסמכו. הודעותיהם של נהג המונית, של העורר ושל שני הנאשמים האחרים מראות שהיה שותף פעיל למעשיהם של הנאשמים האחרים וכי לא היה נוסע תמים במונית. יש, אפוא, ראיות לכאורה להוכחת האשמות המיוחסות לו ועל יסודן מתקיימת העילה של מסוכנות.

3.הטרידה אותי השאלה אם יש לנקוט כאן חלופה למעצר, בהתחשב בגילו הצעיר של העורר והעדר הרשעות קודמות (כמעט) בעברו. לא בלב קל הגעתי למסקנה שאין לעשות כן. מדובר בשלושה עולי ימים - הנאשם מס' 1 הוא יליד 1979 והנאשם מס' 2 הוא יליד 1982 - שלמרות גיליהם הצעירים הרהיבו עוז בנפשם לחבור יחד ולעשות את המעשים הנפשעים והאכזריים המיוחסים להם. בכך העידו על עצמם שאין עליהם מורא שמים, אין עליהם מוראו של הדין וגם אין בלבם מעצורים של מוסר ושל רחמים. העורר, כאחד מן העבריינים, אינו ראוי לאמון ולפיכך אין לשחררו בערובה ובתנאי מעצר.

4. הערר נדחה.