פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 8127/01 שמעון גפסו נ. זאב ליסון

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · הדחת חבר מועצה מכהונתו בשל אי קיום תנאי מגוריםערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, בהסכמה - נותן תוקף של פסק דין להסדר מוסכם

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הצדדים הגיעו להסדר שלפיו המשיב 1 חזר מתביעתו בעילת פגיעה בפרטיות והמערער חזר מהערעור, תוך שמירת זכותו לפנות לראש העירייה ולהגיש עתירה מינהלית בדרישה להדחת המשיב 1 מכהונתו בשל אי קיום תנאי מגורים. בית המשפט העליון נתן תוקף של פסק דין להסדר, ללא צו להוצאות. נקבע כי פסק הדין המחוזי שנשען על הסכמה בין המשיבים לא יחסום את עתירת המערער.

העובדות

המשיב 1 חבר מועצה מקומית, ונטען כי אינו מקיים את תנאי המגורים בתחומי המועצה. ראש העירייה החליט לאשר את כהונתו, ובית המשפט המחוזי אישר הסדר מוסכם בין המשיבים 1 ו-2 שביטל את החלטתו. המשיב 1 חזר בו מתביעתו בעילת פגיעה בפרטיות, והמערער חזר בו מהערעור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לתת תוקף של פסק דין להסדר המוסכם בין המערער למשיב 1 לאחר חזרה מן הערעור ומן התביעה?
  2. 2.האם רשאי היה המשיב 2 להשתכנע כי המשיב 1 מקיים לכאורה את תנאי המגורים בתחומי המועצה?

הלכות

  1. 1

    המערער רשאי לפנות לראש העירייה בדרישה להדיח את חבר המועצה, ואם לא תיענה, להגיש עתירה מינהלית שתידון לגופה ללא טענת שיהוי.

    ״אם לא תיענה דרישתו, רשאי המערער להגיש עתירה מינהלית בנושא זה, ואם יעשה כן יכריע בית המשפט לעניינים מינהליים בעתירתו לגופה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    פסק הדין שנשען על הסכמה בין המשיבים בלבד אינו יוצר השתק פלוגתה החוסם עתירה עתידית של המערער.

    ״ופסק הדין נשוא הערעור שלפנינו - באשר התבסס על הסכמה בין המשיבים 1 ו2- בלבד - לא ייחשב כיוצר השתק פלוגתה שבכוחו לחסום את עתירת המערער.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הסדר מוסכם
  • תנאי מגורים
  • חבר המועצה
  • עתירה מינהלית
  • השתק פלוגתה
  • שיהוי
  • פגיעה בפרטיות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א

8127/01

בפני:

כבוד השופט א' מצא

כבוד השופט י' אנגלרד

כבוד השופט א' ריבלין

המערער

:

שמעון

גפסו

נגד

המשיבים

:

1.

זאב ליסון

2. ראש עיריית נצרת עילית,

מנחם אריאב

3. מועצת העירייה נצרת

עלית

4. שר הפנים

ערעור

על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 15.7.01 בת.א. 1230/00 שניתן

על-ידי

כבוד השופט נ' ממן

תאריך הישיבה:

ב'

באייר התשס"ב

(

14.04.02

)

בשם

המערער

:

עו"ד א' מיכלוביץ; עו"ד מ' פלד

בשם

המשיב

:

עו"ד י' מני

בשם המשיב 3-2: עו"ד א' גורדון

בשם המשיב 4: עו"ד א' דגן

פסק-דין

בעצת בית המשפט הגיעו המערער והמשיב 1 לכלל הסדר מוסכם ביניהם כלהלן:

1.המשיב 1 יודיע לבית המשפט המחוזי, כי הוא חוזר בו מן התביעה נגד המערער בעילת פגיעה בפרטיות. על יסוד הודעה זו יתבקש בית המשפט המחוזי לדחות חלק זה של תביעת המשיב 1, ללא עשיית צו להוצאות.

2.מנגד חוזר בו המערער מן הערעור שלפנינו, וזאת תוך שמירת זכותו לפנות אל ראש העיריה בדרישה להדיח את המשיב 1 מכהונתו כחבר המועצה, בנימוק שהמשיב 1 אינו מקיים את תנאי המגורים. אם לא תיענה דרישתו, רשאי המערער להגיש עתירה מינהלית בנושא זה, ואם יעשה כן יכריע בית המשפט לעניינים מינהליים בעתירתו לגופה. המשיב 1 לא יטען לדחייתה של עתירה כזאת על הסף מחמת שיהוי; ופסק הדין נשוא הערעור שלפנינו - באשר התבסס על הסכמה בין המשיבים 1 ו2- בלבד - לא ייחשב כיוצר השתק פלוגתה שבכוחו לחסום את עתירת המערער.

3.בשולי הדברים נוסיף, כי מקובלת עלינו טענתה של באת-כוח שר הפנים, כי בבואו לאשר את הסדרם המוסכם של המשיבים 1 ו2-, ולהביא בכך לביטול החלטתו של ראש העיריה, היה על בית המשפט המחוזי לקבוע בלשון מפורשת כי בנסיבות העניין אכן רשאי היה המשיב 2 להשתכנע כי המשיב 1 מקיים, ולוא לכאורה, את תנאי המגורים בתחומי המועצה. עם זאת, ולאור מה שנאמר בפסק-הדין לעניין זה (הגם שלא בלשון מפורשת) לא ראינו מקום לשעות להצעתה בעניין ביטולו של פסק-הדין.

התוצאה היא שאנו נותנים תוקף של פסק-דין להסדר המוסכם בין המערער לבין המשיב 1, מבלי לעשות צו להוצאות.

ניתן היום, ב' באייר תשס"ב (14.4.02).

ש ו פ ט ש ו פ

ט ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1המערער רשאי לפנות לראש העירייה בדרישה להדיח את חבר המועצה, ואם לא תיענה, להגיש עתירה מינהלית שתידון לגופה ללא טענת שיהוי.
  2. 2פסק הדין שנשען על הסכמה בין המשיבים בלבד אינו יוצר השתק פלוגתה החוסם עתירה עתידית של המערער.