ע"א 814/13 פלוני נ. פלוני

ההליך שבכותרת נסב על החלטתו של השופט א' זגורי מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת לפסול עצמו מלדון בתביעות המתנהלות בין בעלי הדין, ובגדרו עותר המשיב לצירוף צדדים נוספים להליך והמערער עותר לפטור מהפקדת עירבון ולחלופין להפחתתו (לאחר שהועמד על ידי המזכירה הראשית על סך של 15,000 ש"ח).

1.

ההליך הוגש על ידי המערער שהינו חסוי באמצעות האפוטרופוסית שמונתה לו - ש.פ.ר, עמותה למען שירותי אפוטרופסות (להלן: העמותה ). לטענת המשיב העמותה היתה צד העומד בפני עצמו בהליך וכי מעבר לעמדת המערער יש חשיבות לשמוע גם עם עמדתה שלה בהליך, ועוד הוא מוסיף כי עליה להצטרף כמערערת ולשאת בהפקדת העירבון, ומטעם זה אף יש לדחות את בקשת המערער לפטור מהפקדתו. עוד טוען המשיב כי גם היועץ המשפטי לממשלה היה צד להליכים בבית המשפט קמא, ועל כן יש להורות גם על צירופו כמשיב להליך.

2.

בתגובה שהגישה טוענת העמותה כי היא אינה צד להליכים ולכל אורך הדרך פעלה בשם המערער כאפוטרופוסית שלו וייצגה את ענייניו בהליך. כן מדגישה העמותה כי היא בבחינת ישות משפטית נפרדת מן המערער-החסוי וכי היא מלכ"ר וממילא אין לה אמצעים לממן מכיסה הליכים משפטיים.

היועץ המשפטי לממשלה מציין כי לא נכח בדיון אשר בסיומו פסל עצמו בית המשפט מלדון בהליך שכן הוא אינו מעורב בהליכים שעניינם עיזבון אימו של המערער אלא רק בהליך שעניינו בקשה להחלפת אפוטרופוס, וכי נראה כי בנסיבות העניין הוא אינו צד נחוץ או דרוש בהליך זה.

3.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי דין בקשת המשיב להתקבל בחלקה.

ההחלטה עליה נסב הערעור ניתנה בכל שלושת ההליכים המתנהלים בין הצדדים ובית המשפט אף עמד בהחלטתו על כך שתביעות אלו "כרוכות האחת בשניה", ופסל עצמו מלדון בכל ההליכים.

תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ) מורה כי "כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בערעור". יוזכר בהקשר זה כי ככלל אין בוחנים בשלב המקדמי האם בעל הדין הרלבנטי נטל חלק פעיל בהליך דלמטה "או במקטע מסוים שלו" והאם הערעור מכוון לקבלת סעד כלפיו (ראו: ע"א 5068/12 נציגות ועד הבית צומת האלופים נ' מסיקה (28.8.2012)); עע"ם 10865/07 עירית חיפה נ' חברת אורלן (1983) בע"מ , פסקה 4 (3.11.200)), ודי בכך שבעל דין היה צד להליך כדי להוביל למסקנה כי יש לצרפו כמשיב להליך הערעור.

עיון בהחלטות שצורפו מלמד כי היועץ המשפט לממשלה היה צד לאחד מהליכים אלו - בקשה שהגיש המשיב להתמנות כאפוטרופוס לחסוי-המערער, ולא מצאתי טעם מבורר לסטות מן הכלל האמור בדבר צירוף בעלי דין להליך, ועל כן אני נעתרת לבקשת המשיב לצירופו של היועץ המשפטי לממשלה כמשיב להליך זה.

4.

אשר לצירוף העמותה - מן המסמכים אשר צירף המשיב לתשובה שהגיש לתגובת העמותה עולה כי המשיב אכן ציין את העמותה כמשיבה בבקשה שהגיש בבית המשפט לענייני משפחה להתמנות כאפוטרופוס במקום העמותה. ואולם בנסיבות המיוחדות של המקרה איני סבורה כי יש להורות לעמותה להצטרף כצד נפרד בהליך זה, וזאת בשים לב לתכלית שביסוד תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי הנ"ל, אשר נועדה ליידע את בית המשפט ואת כל הצדדים אשר היו צד לדיון בערכאה הדיונית ואשר הערעור עשוי לא אחת להשליך גם על עניינם, על קיומו של הליך ערעורי ( ע"א 1439/90 מדינת ישראל (רכבת ישראל) נ' שירות רכבת ותובלה בע"מ , פ"ד מז (2) 346, 354 (1993)), וזאת על מנת למנוע "תקלות חמורות בהליך", כגון שתוצאת פסק הדין בערעור לא תחייב את כל בעלי הדין שהיו צד לדיון בערכאה הדיונית (ראו בש"א 4553/01 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' ברזילי , פ"ד נה (5) 357, 359 (2001)). במקרה דנן הגישה העמותה עצמה את ההליך בשם המערער-החסוי כך שלא מתקיים כל חשש לכך שאינה יודעת על קיומו של ההליך או כי תועלה על ידה טענה כי ההחלטה שתינתן בהליך אינה מחייבת אותה. כמו כן, דומה כי במהות הדברים העמותה אינה צד העומד בפני עצמו גם בבית המשפט קמא, שהרי אין לה בהליכים המתנהלים שם כל עניין עצמאי או אישי, ולמעשה ומכוח מעמדה כאפוטרופוסית של המערער, היא רק משמשת פה לעניינו, וגם המשיב צירף אותה להליך מכוח מעמדה זה. על כן, ומשלא מצאתי כל תכלית ראויה אותה נועדה בקשת הצירוף שהוגשה בעניין זה לקדם, איני סבורה כי יש מקום להורות על צירופה של העמותה כצד עצמאי או להורות לה לשאת בהפקדת העירבון בהליך זה.

5.

אשר לבקשת המערער לפטור מהפקדת עירבון - בבקשה צוין כי המערער רפה שכל וקשה יום העובד לפרנסתו במחלקת פינוי הפסולת בעירית מגדל העמק. ראוי היה כי בקשה זו תיתמך באסמכתאות, כגון תדפיס חשבון בנק, וכי המערער יבהיר בגדרה מדוע אין באפשרותו להסתייע בסביבתו הקרובה לצורך גיוס כספי העירבון. ואולם בנסיבות העניין ובשים לב למהות ההליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה כמו גם להיקפו של ההליך שבכאן, מצאתי להפחית את סכום העירבון ולהעמידו על סך של 5,000 ש"ח.

עירבון בשיעור זה יופקד בתוך 14 ימים ממועד המצאת החלטה זו, ולא - יירשם ההליך לדחיה ללא הודעה נוספת. בתוך אותו מועד ימציא המערער פתיח מתוקן להודעת הערעור בו יצוין היועץ המשפטי לממשלה כמשיב (וזו תתויק בתיק השופט), והודעת הערעור תומצא לידיו.

אין צו להוצאות.