פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
8203/01
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
המערער
:
אחמד
סריס
נגד
המשיב
:
מדינת
ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בחיפה
מיום 28.9.01 בב"ש 4406/01
שניתן
על ידי כבוד השופט ר' ג'רג'ורה
תאריך
הישיבה: י"ב בחשוון תשס"ב (29.10.01)
בשם
העורר: עו"ד דיב נאדר
בשם
המשיבה: עו"ד ענת חולתא
החלטה
1.העורר הועמד לדין באשמת תקיפת בת זוג ואיומים כלפיה לבל תתלונן וזאת באירוע אחד מיום 31.7.01. נושא מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו, נמצא בפנינו בגלגול שישי. בשתי החלטות שניתנו על ידי בית משפט השלום הורה בית המשפט על חלופת מעצר ושחרורו בתנאים. בשתי החלטות של בית המשפט המחוזי בערר על החלטות בית משפט השלום, הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. על אחת מהחלטות בית המשפט המחוזי הוגש ערר לבית משפט זה, שבדחותו את הערר החליט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. על ההחלטה האחרת של בית המשפט המחוזי, הוגש הערר שלפנינו.
2.העורר נתון במעצר מאז 13.8.01-. בדיון בבית משפט השלום מ25.9.01- הועלתה על ידי הסניגור הטענה כי העורר היה נתון במעצר בלתי חוקי במשך 8 ימים מה18.9.01- ועד 25.9.01, מאחר שהקראה לא התקיימה תוך 30 יום מיום הגשת כתב האישום, אלא לאחר חלוף 38 ימים. מטעם זה ובהתחשב בעובדה שההוכחות במשפט טרם החלו והמשפט קבוע ליום 29.11.01 לשם מענה מפורט לכתב האישום, אין - לטענתו - להמשיך ולהחזיק את העורר במעצר.
טענת המעצר הבלתי חוקי היוותה אחד השיקולים שהניעו את בית משפט השלום להחליט על חלופת מעצר, בהחלטתו מיום 25.9.01. טענה זו נבחנה על ידי בית המשפט המחוזי בהחלטתו מ28.9.01-, נשוא ערר זה. בית המשפט לא התעלם מחומרת החזקתו של אדם במעצר בלתי חוקי (בש"פ 7721/95 יעקב כהן נ' מדינת ישראל , מ"ט(4), 166). אולם, באיזון בין שיקול זה לבין מסוכנותו של העורר כלפי אשתו והציבור בכללותו, קבע בית המשפט כי העורר ישאר במעצר עד תום ההליכים. כנגד קביעה זו מלין העורר. שאלת מסוכנותו של העורר נקבעה בהחלטתו הקודמת של בית משפט זה שלא דן בטענת המעצר הבלתי חוקי, שלא הועלתה בפניו ולא קמה עדיין בעת הדיון שם. השאלה העומדת בפני (ולא עמדה בפני בית משפט זה בערר שהיה בפניו) היא, האם יש במעצר הבלתי חוקי האמור, כדי להכריע את הכף לזכותו של העורר.
3.מעצר בלתי חוקי הוא אחד השיקולים אותם יש לשקול לעניין חלופת מעצר, למי שקיימת נגדו עילת מעצר (ראו: בש"פ 7721/95 הנ"ל; בש"פ 8971/00 אבשלום חזות נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). שיקול זה ישקל בין יתר השיקולים הרלבנטים. נראה כי, באיזון בין השיקולים, מטה המעצר הבלתי חוקי את הכף לחובתו של העורר. העורר מואשם באלימות כלפי אישתו ואיום עליה לבל תתלונן. לעורר הרשעה קודמת בעבירה דומה ומאסר על תנאי תלוי לו מעל לראשו, דבר שלא הרתיעו מלעבור את העבירות בהן הוא מואשם. מעשים אלה חמורים הם ביותר, במיוחד על רקע אלימות של בעלים נגד נשותיהם, שפשתה כנגע בחברתנו. בית המשפט המחוזי בשני גלגולים ובית משפט זה בערר, קבעו את מסוכנותו של העורר. אין מקום לסטות מקביעה זו ואין בכוחו של המעצר הבלתי חוקי בין שמונה ימים משום איחור בהגשת כתב האישום כדי להטות את הכף לזכותו של העורר.
ניתנה היום, י"ד בחשוון תשס"ב
(31.10.01).
ש
ו פ ט ת