פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
8208/10 - א'
בפני:
כבוד הרשם
גיא שני
המערער:
יעקב סדיק
נ ג ד
המשיבים:
1. אברהם הרמן
2. מנשה הרשקוביץ
3. אורי סחראי
4. המוסד לביטוח לאומי
5. אבי עמידור, יו"ר ארגון נכי תאונות
עבודה
[לשעבר וכיום – נשיא כבוד של
ארגון]
6. ארגון נכי תאונות
עבודה
בקשה לפטור מאגרה ועירבון
החלטה
לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. בטרם אדרש לבקשה זו, יש להסדיר עניין אחֵר הנוגע להכללת שני ערעורים בתיק אחד.
עיון בתיק הערעור מלמד כי מצויים בו שני ערעורים נפרדים – האחד על החלטה של כבוד השופט צרפתי מיום 11.10.2010, והשני על החלטה של כבוד השופטת מוניץ מיום 16.9.2010. בכל אחת מן ההחלטות נדחתה על הסף – בשל חוסר סמכות (ונימוקים נוספים) – בקשה שהגישו המערער ומקצת מהמשיבים לאישור תובענה ייצוגית. ודוק: מדובר בשתי תביעות עצמאיות שנדחו בשתי החלטות נפרדות. בכל אחת מן ההחלטות חויבו התובעים (ובהם, כאמור, המערער) בהוצאות המשיבים. בשתי הודעות הערעור המצויות בתיק טוען המערער כי בית משפט הקובע כי אין לו סמכות לדון בתביעה, אינו רשאי לפסוק הוצאות לטובת הנתבעים.
אין אפשרות לכלול בתיק אחד שתי הודעות ערעור המופנות כנגד שתי החלטות שונות. לפיכך, על המזכירות לפתוח תיק ערעור נוסף .
מכאן לבקשת הפטור, המתייחסת לשתי הודעות הערעור. לאור זהות הנימוקים והצדדים, ולמען ייעול הדיון, אכריע במסגרת החלטה זו בסוגיית האגרה והעירבון הן בהליך שבכותרת הן בהליך הנוסף שייפתח על-פי הוראתי שלעיל.
לא אוכל להיעתר לבקשת הפטור אלא באופן חלקי. ראשית, עיון בתגובת המשיב 4 לבקשה מעלה מספר תמיהות לגבי טענותיו של המערער. כך, המערער נמנע מלהזכיר את גמלאות הניידות שהוא זכאי להן, או את הסכום שהועבר מהמוסד לביטוח לאומי לצורך רכישת רכב, ולא התייחס לנושא עבודתו בחברת קיו בר – מועלם דן. המערער הגיש (על דעת עצמו) תשובה לתגובת המשיב 4, ובה השמיע הסברים כאלה ואחרים לטענות שהועלו, אולם אין בהסברים אלה כדי להצדיק את התמונה החסרה שהוצגה לפני בית המשפט מלכתחילה. ודוק: אין בתמיהות הנזכרות כדי לשמוט את הקרקע מתחת להנחה כי מצבו הכלכלי של המערער אינו מן המשופרים; עם זאת, יש בהן כדי להעמיד את בקשתו באור ספקני יותר. עוד אציין כי לדברי המערער בתשובתו, הרכב החדש נרכש מן הכספים שהועברו מהמוסד לביטוח לאומי וכן מ"כסף ממקור אחר". לא הוברר מהו אותו "מקור אחר", וכמו-כן הבקשה אינה מגלה מהו מצבו המשפחתי של המערער ומדוע אין ביכולתו להסתייע בסביבתו הקרובה לשם גיוס סכום מסוים לצורך עירבון שיבטיח את הוצאות המשיבים.
זאת ועוד, מתן פטור מהפקדת עירבון מותנה לא רק בהוכחת קושי כלכלי אלא גם בקיום סיכויים טובים להליך. עיון בהודעות הערעור – שבמרכזן הטענה כי בית משפט המסלק הליך על-הסף מחמת חוסר סמכות משולל יכולת לפסוק הוצאות לצד שכנגד – מגלה כי סיכוייו של המערער לזכות אינם גבוהים באופן המצדיק פטור מלא מהפקדת עירבון.
לאור המקובץ, לא מצאתי לנכון לפטור את המערער מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. עם זאת, בהתחשב בטענות לגבי מצבו הכלכלי של המערער, בהיקף ההליך ובעובדה שהמערער אינו מיוצג; וכן בעובדה שמדובר בשני הליכים דומים, סבורני כי ניתן להסתפק בתשלום אגרה של 500 ₪ בכל אחד מן ההליכים ; ובהפקדת עירבון של 2,500 ₪ בכל אחד מן ההליכים .
על המערער לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון, בכל אחד מהתיקים, תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו. אם לא יעשה כן, יימחק ההליך או יידחה, בהתאמה, ללא צורך בהודעה נוספת.
המזכירות תתייק החלטה זו גם בתיק הנוסף שייפתח בהתאם להחלטתי-זו.
ניתנה היום, כ"ג בטבת תשע"א (30.12.2010).
גיא שני
ר ש ם