ע"א 824/99 יהושע ברק נ. שלמה ובר, עו"ד בתפקידו כנאמן

המבקשים הגישו בקשה לפטרם מתשלום אגרה והפקדת ערבון, בערעור שהגישו נגד החלטת בית המשפט שלא ליתן להם הפטר במסגרת הליכי פשיטת רגל.

בבקשה, ובתצהיר משותף של המבקשים, נטען כי הם משתכרים כ8,000- ש"ח יחד, מזה משולמים כ2,500- ש"ח שכר דירה ו1,000- ש"ח תשלום חודשי לכונס הרשמי, והיתרה בסך 5,000 ש"ח משמשת למחייתם ולמחיית שני ילדים הסמוכים על שולחנם.

לבקשה לא צורפו תלושי משכורת של המבקשים, ואף לא פורטו מקורות הכנסתם וסכומי השתכרותו של כל אחד מהם. עובדה זו כשלעצמה מעוררת תמיהה.

המשיבים התנגדו לבקשה. מתגובת משיב 1 (להלן גם: המשיב; הנאמן) עולה, כי בחקירה מטעם כונס הנכסים הרשמי שערך הנאמן ימים ספורים לפני הדיון בבקשה זו, התגלו ממצאים שאינם מתיישבים עם האמור בבקשה, כפי שאפרט בהמשך.

במועד שנקבע לדיון בבקשה לא התייצב המבקש 1 (להלן: המבקש) בבית המשפט ולא ניתן היה לחקרו על האמור בתצהירו. לפיכך החלטתי על מחיקת התצהיר, ככל שהוא נוגע אליו. עם זאת, גירסת המבקש נותרה בעינה, כיוון שהיא מופיעה גם בבקשה גופה וגם בתצהיר המבקשת 2 (להלן: המבקשת). במצב זה, אין אני יכולה לקבוע ממצאים באשר לעדותו של המבקש, אשר לא העיד בפני, אולם אני רשאית להסיק מסקנות מן השוני שבין שתי הגירסאות שבפני - גירסת הבקשה ותצהיר המבקשת, לעומת גירסת המבקש בחקירה בפני הנאמן.

יתר על כן: עצם הימנעותו של המבקש מלהתייצב בדיון, ולעמוד בחקירה נגדית, פועלת כנגדו ומטילה ספק בדבר נכונות האמור בבקשה.

המבקשת היא אחות מוסמכת בבית חולים, ועל פי תלוש משכורת לחודש ינואר שהגישה במהלך הדיון היא משתכרת 5,314 ש"ח ברוטו, דהיינו 4,445 ש"ח נטו. לגבי מבקש 1 הוגש תלוש משכורת לחודש דצמבר 1998 מאת חברת נאות קרנית בע"מ, לפיו הוא משתכר 4,657 ש"ח ברוטו ותוספת נסיעות, או 3,800 ש"ח נטו.

בחקירתו לפני הנאמן פירט המבקש את עיסוקיו והכנסותיו. הוא הסביר כי חברת נאות קרנית היא קבלן בניין וחברה משכנת, והוא עובד בה מחודש דצמבר 1998 כמנהל ביצוע (עמוד 2). בהמשך טען כי החל מיולי-אוגוסט 1997 שילמה לו חברת אנור סכום של 5,000 ש"ח, וכי קיים הסכם לפיו חברת רום כינרת תשלם 5,000 ש"ח ברוטו החזר הוצאות של יהושע ברק לחברת אנור תמורת חשבוניות מס (עמוד 6). כן הוסיף, כי הוא נוהג במכונית שברולט קבלייר שנשכרה מחברת ליסינג על ידי חברת רום כינרת, והוצאות השימוש ברכב בסך 2,000 ש"ח לחודש משולמות על ידי חברת אנור, אשר בבעלות אחותו וגיסו. המבקש הסביר כי לחברת אנור יש רשיון של קבלן, והיא פיקחה על עבודות הבניה של פרוייקט רום כינרת, וזכאית לקבל ממנה רווחים.

עוד סיפר המבקש, כי היה מורשה חתימה של חברת אנור, וחתם מטעמה על הסכמי ביצוע למכרזים בפרוייקטים לבניה (עמוד 7), ועל הסכמי רכישה ומכירה של נכסי מקרקעין (עמודים 9, 10).

מבלי להכביר פרטים נוספים, מן החקירה עולה כי המבקש הוא הרוח החיה בעסקי מקרקעין שנעשו על ידי מספר חברות קשורות זו לזו, שבבעלותם ובניהולם של המבקש, בני משפחתו וידידו. אולם זכרן של עובדות אלו לא בא בבקשה ובתצהיר. הנסיון להציג את המבקש כמי שמשתכר משכורת קבועה ותו לא, בלי להזכיר כלל את מעורבותו העמוקה של המבקש בעסקי נדל"ן בקנה מידה גדול, כשהכל נעשה באמצעות בני משפחתו של המבקש שאינם מצויים בתחום הבניה והנדל"ן-ניסיון זה מעיד על חוסר נקיון כפיים של המבקשים.

על כך יש להוסיף את העובדה שאינה שנויה במחלוקת, כי המבקש קיבל מידי חודש 2,000 ש"ח כהחזר הוצאות רכב גלובאליות, ואף עובדה זו לא נזכרה בבקשה ובתצהיר. טענת בא-כוח המבקשים כי מדובר בהחזר הוצאות שהמבקש מוציא בפועל, אינה סבירה כשמדובר בסכום כה גדול, ומכל מקום לא ניתן לקבלה בהעדר פירוט, כאשר עצם קיומו של מקור הכנסה זה הוסתר וכאשר ההסברים לא ניתנו מפיהם של המבקשים.

כבר נפסק כי:

"המבקש פטור מערבון מחמת עניו, חייב לפרוש בפני בית המשפט תמונה מלאה ומפורטת על עיסוקיו ומקורות הכנסתו. הסתרת עובדות בקשר לכך אינה עולה בקנה אחד עם חובה זו, ומעמידה בספק את מהימנות הפרטים המופיעים בבקשה. הסתרת עובדות - היא כשלעצמה - מהווה נימוק מספיק לדחיית בקשה לפטור מאגרה או מערבון". (רע"א 1436/92, בר-אדון נגד חסון, לא פורסם).

נוסף על כל האמור, אני מביאה בחשבון את העובדה שהמבקשים מחזיקים שתי מכוניות, ובעבר נהנו מהלוואות בני משפחתם. נראה, איפוא, ש"כאשר המבקש נדרש לעמוד בהוצאה פלונית, הוא מצליח לעשות כן" (בש"א 2885/95, 2886/95, שחם נגד מנס , לא פורסם), ואף מטעם זה אין מקום להיעתר לבקשה.

נוכח כל האמור, אני דוחה את הבקשה לפטור מאגרה וערבון. אולם, בהתחשב בכך שהמבקשים פושטי רגל, אני מעמידה את סכום הערבון על 10,000 ש"ח בלבד.

האגרה תשולם והערבון יופקד תוך שלושים יום ממסירת החלטה זו לבא-כוח המבקשים.