ע"א 8260/17 רות חבר נ. מדינת ישראל

1.

הורתו של הערעור שבפנינו בפרשה פלילית הנוגעת לאיציק וזאנה, בן זוגה של המערערת 2, שנעצר בגין עבירות מס והלבנת הון בסכום "פעוט" של 1.3 מיליארד ₪. במסגרת ההליכים באותה פרשה נקטה המדינה בהליכי חילוט, ובין היתר, חילוט של רכב המרצדס הלבן שבו נוהגת ומשתמשת המערערת 2. נציין כי המערערת 1 היא אמה של המערערת 2 ושתיהן טענו לזכות ברכב.

2.

הצדדים הביאו ראיותיהם בפני בית משפט קמא שדן בעניין בהתאם להוראת החילוט בסעיף 36 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג -1973, ובסופו של יום דחה את תביעת הטוענות לזכות.

על כך הוגש הערעור שבפני, אשר על פי ההלכה הפסוקה נדון כערעור אזרחי בפני דן יחיד.

3.

דין הערעור להידחות.

אקדים ואזכיר את ההלכה לפיה אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות אלא במקרים חריגים, ולא מצאתי כי חריגים אלה מתקיימים בענייננו.

אין כיום חולק שרישום הרכב על שם המערערת 1 אינו מעיד על כך שהרכב בבעלותה, באשר הרכב שימש ומשמש את המערערת 2. אף אין מחלוקת של ממש כי מתוך סכום כולל של 273,000 ₪ ששימש לרכישת המרצדס, סכום של 153,000 ₪ הוצא בסופו של דבר מחברה הנמצאת בשליטתו של איציק וזאנה.

המחלוקת נסבה למעשה על סכום של 120,000 ₪, אשר אין חולק כי שולם בהמחאה שיצאה מחשבונה של המערערת 1. ברם, שתי המערערות הסתבכו עד מאוד בגרסאותיהן, נוכח קיומן של סתירות בין הודעותיהן במשטרה לבין האמור בתצהיריהן ובעדותן בבית המשפט. כך, לדוגמא, טענה המערערת 1 כי בתה, המערערת 2, מכרה מרצדס שחור קודם שהיה בבעלותה ובכספים אלה השתמשה לרכישת המרצדס הלבן. כן סיפרה כי הסכום שניתן לצורך רכישת הרכב מקורו בסך של 70,000 דולר שהחזיקה בדירתה במשך שנים, ואשר יועד לרכישת דירה עבור המערערת 2. גם המערערת 2 הזכירה בחקירתה רכב מרצדס קודם שמכרה על מנת לממן רכישת המרצדס. רוצה לומר, כי המערערות לא הצליחו להראות מקור הכספים ולא שכנעו את בית המשפט כי הכספים, למצער, לא התערבבו בכספים שהזרים איציק וזאנה, אשר מהחומר עולה כי המערערת 2 היא בת זוגו מזה שנים רבות.

4.

סוף דבר, שאני דוחה את הערעור על כל חלקיו ורכיביו.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.