ע"א 8266/15 זבולון צופיוף נ. אסתר ינקוביץ

1.הודעת הערעור בהליך שבכותרת הוגשה בלא ציון פרטי המצאה בעניינם של המשיבים 7-9, על-אף ששמותיהם מופיעים בכותרת הודעת הערעור. בהחלטתי מיום 24.2.2016 התבקש המערער להודיע את פרטי ההתקשרות עם משיבים אלה, ולהמציא להם עותק מכתבי בי-הדין בהליך, תוך צירוף אסמכתא בעניין.

2.מונחת לפניי תגובת בא-כוח המערער מיום 25.2.2016 הנושאת את הכותרת: "הבהרה בעניין המשיבים 7-9". בתגובה צוין כי מדובר "בפחות ממשיבים פורמליים" - כך לשון התגובה. עוד נטען כי המשיבים העיקריים בערעור רשמו לטובת המשיבים 7-9 הערת אזהרה בניסיון להקשות על המערער בתביעתו למימוש בנכס. לטענת בא-כוח המערער, לאחר ניסיונות רבים מצדו לאתר את המשיבים 7-9 במסגרת ההליך שהתנהל בערכאה הדיונית, התברר כי המשיבים 7-9 הנם בעלי דרכון בלגי, מתגוררים בחו"ל, ולפי הטענה אין אפשרות לאתר את כתובותיהם. צוין כי ההליך בערכאה הדיונית התנהל בלא שכתבי בי-דין הומצאו למשיבים 7-9 במסגרתו. בהתחשב בכל אלה, עותר בא-כוח המערער לכך שיתאפשר לו להמשיך בערעור, ללא ציון פרטי המצאה עבור המשיבים 7-9.

3.נקודת המוצא קבועה בתקנה 420 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הקובעת חובת המצאה על יוזם הערעור לכלל המשיבים במסגרתו (ראו גם: הנחיה 4 להנחיות נשיאת בית-המשפט העליון בנוסחן מיום 1.11.2010). אכן, תקנה 412(ב) קובעת כי: "לפי דרישת המערער רשאי שופט בית המשפט שלערעור או הרשם, על פי צד אחד, לוותר על המצאת כתב הערעור למשיב שאינו נוגע בדבר במישרין". עם זאת, בהתאם לפסיקתו של בית-משפט זה, השימוש בסמכות זו ייעשה במשורה שכן: "...הכלל הוא שאם קיימת אפשרות כלשהי שזכויותיו של בעל-דין בערכאה הראשונה יוגבלו או יופחתו בעטיו של הערעור שהוגש, יש להמציא לו את כתב-הערעור" (ראו: בש"א 1770/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ברנע , פ"ד מה(3) 875, 877 (1991); בש"א 4553/01 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' ברזילי , פ"ד נה(3) 357, 359 (2001)); עוד ראו: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 810-811 (מהדורה שביעית בעריכת שלמה לוין, 1995)). יצוין כי מתן פטור מחובת המצאה במעמד צד אחד, אף בו יש כדי לחייב בחינה זהירה של הבקשה.

4.על רקע כל אלה, בחנתי את תגובת בא-כוח המערער ואת הבקשה שבסופה, ומסקנתי היא כי לא ניתן להיעתר לבקשה במתכונת הנוכחית:

ראשית , בפסקאות 25-26 להודעת הערעור נרשם כדלקמן: "המשיבים 5-9 צורפו כנתבעים נוספים לתביעה, לאור דרישות ביהמ"ש, שכן לטובתם רשומות הערות אזהרות, ולכן זכויותיהם עלולות להיות מושפעות מתוצאות התיק דנא ...יוזכר כי המשיבים 5-9 הינם קרובי משפחה של המשיבים 1-4 והערות האזהרה שלהם נרשמו לאחר הערת האזהרה של המבקש (המערער-ד.כ.ל)" (ההדגשה אינה במקור-ד.כ.ל). האמירה בהודעת הערעור לפיה זכויותיהם של המשיבים הנדונים עלולות להיות מושפעות מההתדיינות בהליך, אינה עומדת בקנה אחד עם הטענה לפניי לפיה מדובר במשיבים "פחות מפורמליים".

שנית , בפרוטוקול הדיון שנערך לפני בית-המשפט המחוזי ביום 20.2.2013 (מצוי במערכת נט המשפט) נאמר מפי בא-כוחו של המערער דאז כך: "אני מנסה לממש את הנכס ולקבל את התמורה הכי גבוהה שניתן לקבל, ובעת חלוקת הכסף אצטרך להתמודד עם כל אחד מהתיקים. בתיקים בהם נרשמו הערת אזהרה אבקש למחוק את הערת האזהרה ...לכן הסעדים בעתירה הם אכיפת מימוש ההסכם ומינוי שלי ככונס נכסים...זה ברור שלפי החוק כל העיקולים ו הערות אזהרה שנרשמו אחרי הערת האזהרה שלי בטלים מכח דיני מקרקעין " (ההדגשות אינן במקור-ד.כ.ל; שם, עמ' 5). מטיעונים אלה עולה לכאורה כי לשיטת המערער, ההליך שנקט בו אמור להוביל בין היתר למחיקת הערות אזהרה מאוחרות לגבי הנכס, ובהן הערות האזהרה שנרשמו לטובת המשיבים 7-9. יצוין כי גם בסיומה של הודעת הערעור שהוגשה לבית-משפט זה מתבקש "צו אכיפה", וכן סעד של מינוי בא-כוח המערער ככונס נכסים על הנכס לצורך העברת הזכויות בו על-שם המערער.

5.על רקע כל אלה, וככל שהמערער עומד על הודעת הערעור בנוסחה הקיים, אין בידיי לקבל את טענתו לפיה המשיבים 7-9 הם משיבים פורמאליים גרידא. טענת בא-כוח המערער לפיה הערות האזהרה הנדונות נרשמו בשעתו לטובת המשיבים 7-9 בחוסר תום-לב, היא טענה המחייבת קביעת ממצאים ומתן הכרעה, כשההליך שלפניי אינו מתאים לכך. מכל מקום, אין בכוחה של הטענה האמורה, כשלעצמה, כדי להפוך את משיבים 7-9 למשיבים פורמליים. ואם כך הוא הדבר, אין לפטור את המערער מהמצאת כתבי בי-דין למשיבים אלה בערעור.

6.בא-כוח המערער ישקול בדבר ויגיש בקשה מתאימה בהתאם למכלול האמור לעיל, תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו.