פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"פ
8273/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המ
בקש:
יעקב סיריס
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשת
רשות ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.9.02 בע"פ 2355/02
שניתן על-ידי כבוד הנשיא מ' לינדנשטראוס והשופטים ש' ברלינר וי' עמית
בשם המבקש: עו"ד
בנימין שקד
החלטה
המבקש הורשע, על-פי הודאתו, בבית-משפט השלום בקריות בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות ובעבירה של איום, לאחר שתקף את אישתו ואיים להורגה, וזאת כחודשיים לאחר שסיים לרצות עונש מאסר בגין ביצוע עבירות אלימות כלפי אישתו. המבקש נידון לשנים-עשר חודשי מאסר בפועל, שנים-עשר חודשי מאסר על-תנאי למשך תקופה של שלוש שנים, וכן הופעל כנגדו באופן חופף מאסר מותנה של תשעה חודשים.
המבקש הגיש לבית-המשפט המחוזי בחיפה ערעור על חומרת העונש. בית-המשפט המחוזי דחה את ערעורו, בקובעו כי אין בתסקיר שהוגש בעניינו של המבקש כל המלצה טיפולית לגביו, וכי ההרשעות הקודמות של המבקש ונסיבות המקרה אינן מצדיקות הקלה בעונש. בית-המשפט המחוזי קבע, כי המבקש יתחיל בריצוי עונשו בתאריך 29.9.02.
מכאן הבקשות שבפניי למתן רשות ערעור ולעיכוב ביצוע עונש המאסר עד למתן החלטה בבקשה, אשר הוגשו לבית-משפט זה רק בתאריך 30.9.02. בגדר הבקשה למתן רשות ערעור טען המבקש, כי הוא נמצא בהליך שיקום וגמילה מאלכוהול, וכי שליחתו אל הכלא עלולה לגרום לו לנזק בלתי הפיך באופן שמאמציו להיגמל ירדו לטמיון.
יש לדחות את טענות המבקש.
כידוע, טענות כנגד חומרת או קולת העונש אינן מקימות כשלעצמן עילה לדיון בגלגול שלישי, למעט במקרים חריגים. ראו בר"ע 2853/91 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם). לאחר שעיינתי בטענות המבקש, לא מצאתי כי יש מקום לסטות מכלל זה במקרה שבפניי.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, כ"ד בתשרי תשס"ג
(30.9.02).
ש
ו פ ט ת