ע"א 8284/13 דוקטור חיים רופאי עסקים בע"מ נ. אופטיקנה - האופטי סטור הראשו

בפניי בקשה שהגישה המערערת למחיקת הערעור שכנגד על הסף.

1.

ברקע ההליך סכסוך שהתגלע בין הצדדים לעניין הסכם שנחתם ביניהם בדבר

שירותי ייעוץ מס הכוללים עריכת ביקורת מס ובחינת דרכים לחיסכון במס שסיפקה המערערת-המשיבה שכנגד (להלן: דוקטור חיים ) למשיבים-המערערים שכנגד (להלן ביחד: אופטיקנה ).

דוקטור חיים הגישה תביעה למתן חשבונות ולסעד כספי נגד אופטיקנה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בהחלטה מיום 6.3.2012 הורה בית המשפט על מתן חשבונות, ובפסק דין מיום 15.10.2013 קיבל את התביעה הכספית בחלקה.

דוקטור חיים הגישה ערעור בה השיגה היא על חלק מן הקביעות והמסקנות שנקבעו הן בהחלטה והן בפסק הדין. אופטיקנה הגישו מצידם ערעור שכנגד בה משיגים הם על קביעות ומסקנות אחרות שבהחלטה ובפסק הדין. מכאן הבקשה שבפניי, בה עותרת דוקטור חיים למחיקת הערעור שכנגד, וזאת מן הטעם שזה עוסק לטענתה בסוגיות שלא נכללו בערעור שהוגש על ידה.

2.

עיינתי בטענות הצדדים ובכל החומר שבתיק והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

דוקטור חיים ערכה טבלה ממנה ניתן ללמוד לגישתה על כך שהערעור והערעור שכנגד עוסקים בנושאים שונים. ואולם, המבחן אותו יש לערוך אינו האם הערעור והערעור שכנגד מעלים את אותן שאלות ממש, שהרי דרך כלל מערער ומערער שכנגד יהיו שבעי רצון מקביעות שונות הכלולות בהכרעה שניתנה בעניינם. בהתאם פורשה דרישת הזיקה העניינית בין הערעור והערעור שכנגד בהרחבה, כך שדי בזיקה כלשהי בין השניים (ראו למשל: ע"א 41/99 גריזולין יצור ושיווק שמנים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (12.6.2001); ע"א 8644/06 רבינוביץ נ' מולכו , פסקה 8 (24.6.2007); ע"א 10800/06 סלמן נ' פקיד שומה טבריה , פסקה 14 (13.7.2011)), תוך שנקבע כי ספק בנוגע לזיקה המהותית בין הערעור שכנגד לבין הערעור צריך לפעול "לטובת אותו בעל דין שביקש לשים קץ לסכסוך על ידי אי-הגשת הערעור, כדי לאפשר לו להגיש את הערעור שכנגד" (בש"א 4691/91 מדינת ישראל נ' אוזן , פ"ד מה(5) 695, 704 (1991)). גישה זו, המעניקה פרשנות מרחיבה לדרישת הזיקה העניינית, מקדמת את התכליות שביסוד מוסד הערעור שכנגד אשר נועד לאפשר למשיב בערעור, שאולי היה מוכן להשלים עם פסק הדין שניתן בעניינו, להשיג עליו משהסתבר לו כי יריבו ערער עליו, וזאת כ"מעין שוט כלפי הצד שכנגד החפץ בהגשת ערעור ראשי מצידו" (בש"א 3868/90 יעד אלקטריק שירות ובצוע עבודות חשמל בע"מ נ' לה טלמכניק אלקטריק ס.א. , פ"ד מה(1) 256, 263 (1990)), וככזה מקדם הוא את התכלית של מניעת ריבוי הליכים, שכן הוא מבטיח לבעלי דין המוכנים להשלים עם פסק-הדין ולוותר על הליך ערעורי שיוכלו לחזור בהם אם הצד שכנגד יבחר לצאת להתדיינות נוספת, ובנוסף הוא מעמיד לפני בעל-דין השוקל לערער את הסיכון כי הצד שכנגד לא יהא כבול בוויתורו (ראו חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 408-409 (2013)).

במקרה דנן סבורני כי בניגוד לטענת דוקטור חיים הסוגיות המועלות בערעור שכנגד מקיימות את דרישת הזיקה העניינית כאמור. זאת שכן הערעור וכמותו הערעור שכנגד עניינם במערכת היחסים הכוללת בין דוקטור חיים לאופטיקנה, ונוגעים הם לתחולתו, לפרשנותו וליישומו בפועל של ההסכם ביניהם, וכאמור אין מקום לבודד את השאלות הקונקרטיות המועלות בכל אחד מהם כעומד בפני עצמו. אשר על כן, ובהתאם לפרשנות המרחיבה אותה כאמור יש ליתן לדרישת הזיקה העניינית, אין מקום למחוק את הערעור שכנגד, או חלקים ממנו.

עוד יצוין כי לטענת דוקטור חיים אופטיקנה מעלה בערעור שכנגד טענות אשר כלל לא הועלו בבית המשפט קמא. ואולם, ככלל ולמעט במקרים חריגים וקיצוניים הקביעה האם טענות המועלות בכתבי הטענות הן בבחינת הרחבת חזית וטענות חדשות, כמו גם ההחלטה האם להתיר את העלאתן, מסורה לשיקול דעתו של ההרכב הדן בהליך. לא מצאתי לסטות ממדיניות זו במקרה דנן, ומשכך גם בטענה זו אין כדי להצדיק מחיקה של הערעור שכנגד.

אשר על כן הבקשה נדחית. דוקטור חיים תישא בהוצאות אופטיקנה בסך של 2,500 ש"ח.