ע"א 8323/00 עזיז שנסי נ. שירות בתי הסוהר

1.המבקש הורשע (ברוב דעות) בעבירת רצח והושת עליו עונש של מאסר עולם. ערעורו לבית המשפט העליון נדחה. בקשת החנינה שהגיש המבקש לנשיא המדינה נענתה ועונשו נקצב לעשר שנות מאסר. ועדת השחרורים ניכתה שליש מתקופת מאסרו והוא שוחרר ברשיון ולבסוף שוחרר שיחרור מלא. בבג"ץ 706/94 עתרה בתו של הנרצח לבית המשפט הגבוה לצדק בטענות שונות ובין השאר טענה שהחלטת החנינה נתקבלה על יסוד מצג כוזב בדבר מצב בריאותו של המבקש. העתירה נתקבלה. הוחלט שדינה של החלטת החנינה בַּטְלוּת לאחר שהיא נתקבלה, בין השאר, על יסוד מידע כוזב, וכי משבטלה החלטת החנינה מתעורר מחדש עונש מאסר העולם שהוטל על המבקש; נקבע איפוא שיש להחזיר את המבקש אל בית האסורים לרצות עונש של מאסר עולם. בקשה לדיון נוסף על פסק הדין נדחתה (דנג"ץ 7588/99).

המבקש עתר להוצאתו לחופשה לאחר שכבר ריצה שבע שנות מאסר. הועדה להוצאת אסירי עולם לחופשה דחתה ביום 31.8.00 את בקשתו, אך החליטה לשוב ולדון בעניינו לאחר ששה חודשים. הועדה השתיתה את החלטתה על המידע שנמצא בידי המשטרה, על מידע שנמצא בבדיקה על ידי המודיעין ועל יציאתו של המבקש מהארץ בשלב העתירה. עתירת אסירים שהוגשה על ידי המבקש נדחתה. מכאן בקשת הרשות לערער שלפני בה עותר המבקש להסיר את החסיון על המידע הסודי בעניינו, לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי, ולהיענות לבקשת המבקש.

2.עיינתי במידע הסודי ואף אני סבור שבאיזון הכולל של השיקולים אין לשקול את הסרת החסיון. לגופה של הבקשה העלה פרקליט המבקש כמה טענות, שעיקרן: בתקופת מאסרו הקודמת יצא המבקש לחופשות וחזר מהן והתנהגותו בין כתלי הכלא בעבר היתה ללא כל דופי; השופט המלומד סמך את החלטתו גם על העובדה שהמבקש הציע לבתו של הנרצח סכום כסף תמורת ביטול עתירתה אות הוא שהמבקש היה מוכן לנקוט בצעדים בלתי חוקיים כדי למנוע את החזרתו לכלא והדבר מחזק את המידע הסודי שקיים כנגד המבקש; לענין זה צורף לבקשה מכתבו של עורך-דין שייצג בשעתו את המבקש והמפרט שבגדר משא ומתן שבינו לבין משפחת הנרצח הוא סרב לשלם את הסכום שדרשה ממנו משפחת הנרצח כתנאי לביטולה של עתירת הבת. המבקש - כך נטען - אמנם יצא את הארץ במהלך היותה של העתירה תלויה ועומדת אך חזר ארצה ואין יסוד לדעה שדווקא עתה הוא ימלט מאימת הדין אם יוצא לחופשה אפילו במגבלות.

בתגובתו של המשיב נאמר, בין השאר, שבידי המשיב הצטבר חומר המעלה חשש של אפשרות שהמבקש לא יחזור לבית הסוהר אם יוצא לחופשה. אמנם ידיעה נוספת שהגיעה לשלטונות בדבר אפשרות של הימלטות עדיין דורשת בדיקה ואימות, אך היא מצטרפת לנתונים אחרים המצביעים על אפשרות כזאת: עצם הנתונים הכוזבים שנמסרו לנשיא המדינה בדבר מצב בריאותו של המבקש מעלה חשד בדבר מוכנותו של המבקש לנקוט באמצעים בלתי חוקיים כדי להשתחרר מהמאסר והעובדה שהמבקש חזר מחופשותיו בעבר אינה בעלת משקל רב כאשר הדבר אירע אחרי קציבת עונשו, לאחר שהמבקש קיווה להשתחרר ממאסרו הסובר כעבור זמן לא רב. המבקש עזב את הארץ לאחר הגשת עתירת בתו של הנרצח והגיע לטורקיה דרך מדינת ירדן. הוא אמנם שב ארצה מרצונו, אך הנסיבות כיום הן שונות מהנסיבות שהיו קיימות אז.

3.הגעתי לכלל מסקנה שטענות המבקש אינן מצדיקות מתן רשות לערער. הועדה להוצאת אסירי עולם לחופשה ועמה בית המשפט המחוזי יכלו לשקול את הנסיבות שעליהן השתית בית המשפט הגבוה לצדק את פסק דינו לענין בקשת החנינה ביחד עם החומר הנוסף שהיה לפניהם כמצדיקים דחיית הבקשה. העובדה שהמבקש חזר בעבר מחופשותיו ומנסיעתו לחו"ל אינה יכולה לשמש כשיקול מכריע לטובת קבלת הבקשה, כאשר כעת חזר המבקש לרצות מאסר עולם. כנראה שמוסכם על בעלי הדין שהתנהל משא ומתן בין המבקש לבין משפחת הנרצח על פיצוי כספי תמורת ביטול העתירה ואיני סבור שלאור ממצאי בית המשפט העליון בבג"ץ 706/94 פועלת עובדה זו לזכותו של המבקש; בסכומו של דבר צודק המשיב בטענתו שאין הבקשה מעלה שאלה בעלת חשיבות המצדיקה בעת הזאת בדיקה חוזרת של הענין.

המשיב מסכים שעניינו של המבקש אמור להיבדק שוב בעוד זמן לא רב, לאחר שיחלפו ששה חודשים מיום החלטתה של הועדה, כפי שזו כתבה בהחלטתה. בדיון החוזר תהיינה טענותיו של המבקש שמורות לו לפי המצב שיהיה קיים בעת הדיון.

הבקשה נדחית.