פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א 834/22
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
המבקשת:
טרם – טיפול רפואי מיידי (טר"מ)
בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. עזבון פלונית באמצעות הוריה
2. פלוני
3. פלונית
בקשה לעיכוב ביצוע
פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופטת
ע' כהן
)
מיום 4.1.2022 ב-ת"א 8276-01-19
בשם המבקשת:
עו"ד ולדה בולטץ
בשם המשיבים:
עו"ד סיון דור
החלטה
1.
עניין לנו בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 4.1.2022 (השופטת ע'
כהן ) ב-ת"א 8276-01-19 (להלן: פסק הדין ). בפסק הדין התקבלה תביעת המשיבים לפיצויים בגין רשלנות רפואית שבעטיה נפטרה בִתם התינוקת של המשיבים 2-1 (להלן: המנוחה ו - הורי המנוחה , בהתאמה).
לאחר שהבקשה לעיכוב ביצוע הונחה על שולחני, הצדדים התבקשו להודיע אם יסכימו לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין – באופן שסך של 600,000 ש"ח ישולמו לידי המשיבים במועד, והיתרה תעוכב עד להכרעה בערעור; אלא שהצעה זו נדחתה על ידי המשיבים, ומשכך נדרשת הכרעה בבקשה.
2.
הורי המנוחה הם אזרחי אריתריאה השוהים בישראל משנת 2012, ונכון לעת הזו הם מחזיקים ברישיון זמני לישיבה בישראל עד ליום 7.6.2022. המבקשת, טרם – טיפול רפואי מיידי (טר"מ) בע"מ, היא חברה שמעניקה שירותי רפואה דחופה לזרים באמצעות מרפאות מוקד שבבעלותה (להלן: טרם או החברה ).
הרקע לתביעת המשיבים נובע מטיפול רפואי שניתן למנוחה במרפאת החברה. בתמצית, בעקבות תסמיני מחלה שמהם סבלה המנוחה, הוריה הגיעו עמה למרפאת טרם ביום 4.1.2015. לאחר הביקור במרפאה מצבה של המנוחה השתפר, אלא שבחלוף כשבועיים שוב הופיעו תסמיני מחלה אצל המנוחה, והוריה שבו עמה פעם נוספת לטיפול במרפאת החברה. בתום הביקור השני שוחררה המנוחה לביתה, וכעבור ארבעה ימים ממועד זה הובאה על ידי הוריה בשעת לילה לבית החולים וולפסון במצב של מוות קליני, ולמרבה הצער היא נפטרה בבית החולים.
בשל אירועים אלה הגישו המשיבים נגד טרם תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בטיפול שהוענק למנוחה. בפסק הדין, בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת המשיבים וקבע שאם המנוחה הייתה מופנית למיון בזמן על ידי רופאי החברה, סביר להניח שמצבה היה מאובחן ומטופל, ומותה היה נמנע. בהתאם לקביעתו, בית המשפט פסק לזכות המשיבים פיצויים בסך 1,575,000 ש"ח בצירוף שכר טרחת בסכום של 370,000 ש"ח.
3.
החברה ממאנת להשלים עם פסק הדין, ומכאן הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה בצידו. לטענתה, מאזן הנוחות נוטה לטובתה משום שהורי המנוחה הם אזרחי אריתריאה, כך שיש חשש שהם יעזבו את הארץ ולא יהיה ניתן לגבות בחזרה את כספי הפיצויים אם יתקבל הערעור. טרם מוסיפה וטוענת שלנוכח מצבם הכלכלי של הורי המנוחה ישנו סיכוי נמוך עד בלתי אפשרי שהם ישיבו את כספי הפיצויים במקרה שהערעור יתקבל. נוסף על כך, טרם טוענת שעיכוב כספי הפיצויים לא יכביד באופן בלתי מידתי על המשיבים, מאחר שלדבריה הכספים שנפסקו לזכותם אינם נחוצים למשיבים לסיפוק צרכיהם המידיים. לבסוף, החברה סבורה שסיכויי הערעור טובים דיים לצורך היעתרות לבקשתה, שכן לשיטתה לא היה מקום להטיל עליה אחריות בגין הנזק שנגרם למשיבים, ובעניין זה טרם מפנה להודעת הערעור מטעמה.
מנגד, המשיבים סבורים שבשים לב למאזן הנוחות יש להורות על דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע. לטענתם, היותם של הורי המנוחה מבקשי מקלט בישראל אינה כשלעצמה עילה המצדיקה את עיכוב ביצוע פסק הדין. עוד טוענים המשיבים שטרם לא הוכיחה את טענותיה בדבר האפשרות שהורי המנוחה יעזבו את הארץ. בעניין זה המשיבים מציינים שהורי המנוחה שוהים בארץ משנת 2010 באמצעות אשרת שהייה המתחדשת מעת לעת, ולטענתם סביר להניח שגם אשרת השהייה הנוכחית שבידם תוארך. לדברי המשיבים, טרם מבוטחת על ידי חברת ביטוח, ומשום כך לא ייגרם לה נזק מביצוע פסק הדין. לבסוף, המשיבים מדגישים שמעבר לטענה כללית, טרם לא פירטה מדוע סיכויי הערעור טובים.
4.
לאחר עיון בבקשה ובתשובה לה ,
הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כך ששכר הטרחה שנפסק לזכות המשיבים וסך של 600,000 ש"ח מתוך סכום הפיצויים שנפסקו לטובתם ישולמו להם באופן מיידי, ויתרת כספי הפיצויים תעוכב עד להכרעה בערעור ותופקד בקופת בית המשפט.
כידוע, הכלל הוא שאין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי לעכב את ביצוע פסק הדין של הערכאה הדיונית (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018); ועל מנת לחרוג מכלל זה שומה על בית משפט להשתכנע בדבר התקיימותם של שני תנאים מצטברים – כי סיכויי הערעור של המבקש טובים; וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. מקובל להמשיל את היחס בין שני תנאים אלה ל"מקבילית כוחות", כך שככל שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, ניתן להקל בדרישה בנוגע לסיכויי הערעור, ולהפך. אולם, ככלל הבכורה נתונה למאזן הנוחות.
5.
בענייננו, מבלי לקבוע מסמרות לעניין סיכויי הערעור, שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף לעבר קבלת הבקשה באופן חלקי. אמנם מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע חיוב כספי, שאז מוטל על מבקש העיכוב נטל כבד מהרגיל, בהיות ביצוע פסק דין כספי הפיך מעצם טבעו על דרך השבת הכספים ששולמו; אולם בנסיבות המקרה אני סבורה שהחברה עמדה בנטל האמור, ועלול להיווצר מצב שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור.
ראשית ייאמר כי העובדה שהורי המנוחה הם אזרחים זרים אין בה כשלעצמה להביא למסקנה שלא ניתן יהיה להיפרע מהם במידת הצורך. אלא שבנסיבות המקרה הייחודיות, כאשר המשך שהות הורי המנוחה בארץ מותנה בהארכת אשרת שהייתם; ובשים לב לטענות שנשמעו מפי הורי המנוחה בבית המשפט המחוזי בדבר מצבם הכלכלי, מתעורר חשש שבמקרה שערעור החברה יתקבל, האחרונה עלולה להתקשות לגבות בחזרה את כספי הפיצויים. בתוך כך, יש לתת את הדעת לעובדה שבעיקרם הפיצויים שנפסקו למשיבים לא נועדו לסיפוק צרכיהם ונזקיהם המיידיים והם צופים פני עתיד. מנגד ובהינתן הטעמים האמורים, לא ראיתי לנכון להורות על עיכוב ביצוע של תשלום שכר טרחת עורכי הדין שנפסק לזכות המשיבים.
6.
התוצאה היא שהבקשה מתקבלת באופן חלקי, במובן זה שטרם תעביר למשיבים סך של 600,000 ש"ח בצירוף שכר טרחת עורכי הדין שנפסקו לזכותם. יתרת כספי הפיצויים שנפסקו בפסק הדין תועבר לקופת בית המשפט עד להכרעה בערעור. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"א באדר א התשפ"ב (22.2.2022).
ש ו פ ט ת