פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
8349/14
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט צ' זילברטל
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המערערת:
חוף התמרים עכו בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. הרשות הממשלתית למים ולביוב
2. תאגיד
מים
וביוב מי עכו בע"מ
ערעור על פסק דינו של בית הדין
לענייני מים בתיק עח"ק 054626-07-13 שניתן ביום 08.10.2014 על ידי כבוד סגן
הנשיא ר' שפירא ונציגי הציבור ה"ה ש' שטרייט ו-י' מנטל
תאריך הישיבה:
ט"ז בחשון התשע"ו
(29.10.2015)
בשם המערערת:
עו"ד שי אולשביצקי
בשם המשיבה 1:
עו"ד יואב שחם
בשם המשיבה 2:
עו"ד עפר שפיר
פסק-דין
המערערת מפעילה בית מלון בעכו. המחלוקת בינה לבין המשיבות נוגע לחיוב עבור צריכת מים בשנת 2011. בעוד שלטענת המערערת היה על הרשויות לחייבה בתעריף מים לתעשייה (תעריף שהוחל על המערערת בשנים 2010, 2012 ו-2013), היא חויבה בתעריף גבוה יותר שחל על חנויות, עסקים ומשרדים. בגין כך הגישה המערערת ערר לבית הדין למים, אשר דחה את הערר, ומכאן הערעור לפנינו.
בדיון בערעור הסכימו כל הצדדים כי פסק דינו של בית הדין למים יעמוד בתוקפו, אך לפנים משורת הדין הוסכם על פשרה כספית, שתקבע על ידי בית משפט זה במסגרת הוראת סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שמיעת טיעונים קצרים. עוד הוסכם, כי במסגרת זו גם תבוא לידי סיום התובענה המתנהלת בבית משפט השלום בקריות ב-ה"פ 21186-11-12.
לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים ועיינו בטענות שבתיק הערעור, ובמסגרת ההסכמה המפורטת לעיל, אשר אנו נותנים לה תוקף של פסק דין, החלטנו כי המשיבה 1 (הרשות הממשלתית למים וביוב) תישא ב-25 אחוזים מההפרש (כערכו היום) בין התעריף הגבוה בו חויבה המערערת עבור שנת 2011 לבין התעריף לתעשייה באותה שנה, המשיבה 2 (מי עכו בע"מ) תישא ב-37.5 אחוזים מההפרש האמור והמערערת תישא אף היא ב-37.5 אחוזים מאותו הפרש.
המערערת תסדיר את סגירת התיק ב-ה"פ 21186-11-12 בבית משפט השלום בקריות.
אין צו להוצאות בערעור.
ניתן היום, כ' בחשון התשע"ו (2.11.2015).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת