ע"א 8380/04 גבי גלס נ. יעקב בסרבי

1.בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, על פיו חויבו המבקשים לשלם למשיב סך של 1,100,946 ₪ (בפועל - לאחר ניכוי תשלום תכוף בסך 59,000 ₪ ותקבולי הביטוח הלאומי - 536,946 ₪) בגין נזקיו עקב תאונת דרכים בה נפגע בראשו.

2.ביום 17.10.2004, שופטת בית המפשט המחוזי בירושלים מ' שידלובסקי-אור נענתה באופן חלקי לבקשה לעיכוב ביצוע ועיכבה ביצוע לגבי סך של 200,000 ₪, אשר יופקד בנאמנות אצל בא כוח המשיב. בית המשפט המחוזי קבע, כמי שכתב את פסק הדין, כי הוא אינו מביע עמדה לגבי סיכויי הערעור. לענין יכולת להיפרע מהמשיב במידה והערעור יתקבל, קבע בית המשפט המחוזי כי יש לעכב את ביצועו של חלק מפסק הדין: "גם אם נראה שמצבו של המשיב מבחינה הכלכלית קשה . . . [כך] ייעשה האיזון בין אינטרס המבקשים לבין אינטרס המשיב".

3.בבקשה, מצביעים המבקשים על התחזות המבקש בפני המומחים ובפני בית המשפט. מומחים משני הצדדים, כמו בית המשפט, אכן התמודדו עם הפער בין העדר מהימנות מצגו של המשיב בדבר מצב תפקודו מחד והעובדה שבכל זאת סבל המשיב פגיעת ראש משמעותית מאידך. לענין סיכויי הערעור, טוענים המבקשים כי פיצוי בסכום של כ- 1.1 מיליון ₪ חורג באופן בלתי סביר ממה שראוי לפסוק לאדם עם נכות משוקללת שהינה, לטענתם, בשיעור 14.5% בלבד. כן טוענים המבקשים, כי המשיב לא הוכיח הפסדי שכר כלשהם, כי לא צירף תלושי שכר, דו"חות שומה, חשבוניות, דו"חות מע"מ או כל מסמך שהוא אשר עשוי להצביע על הפסדים, אלא הסתמך על עדויות לקוחותיו, אשר העידו על הסכום ששילמו לו, בלבד. בענין חוסר יכולת להיפרע מהמשיב במידה ויתקבל הערעור, מפנים המבקשים לתצהיר העדות הראשית וסיכומיו של המשיב עצמו, בהם טען שהוא שבר כלי ולא הצליח לחזור לעבודה לאחר התאונה.

4.בבקשה, טענו המבקשים לארבעה סעדים חלופיים: עיכוב ביצוע מלא, הפקדת מלוא סכום פסק הדין בקופת בית המשפט, הפקדת מלוא סכום פסק הדין בנאמנות אצל בא כוח המשיב או תשלום מלוא סכום פסק הדין למשיב כנגד המצאת ערבות בנקאית באותו סכום.

5.תגובת בא כוח המשיב לבקשה, אשר הועברה בעל פה לבא כוח המבקשים, אינה אלא תגובה לקונית, בה מצדד המשיב בהחלטה של בית המשפט המחוזי ומתנגד לכל החלטה אחרת. המשיב לא התייחס – מעבר להכרזת התנגדותו לבקשה - לטענות המבקשים או לחלופות השונות שהציעו המבקשים.

דיון

6.הכלל הנוהג בדיני עיכוב ביצוע פסק דין כספי הינו, כי אין לעכב ביצוע, אלא אם מראה המבקש כי לא ניתן יהיה להיפרע מהמשיב, לאחר שקיבל את סכום פסק הדין, במידה ויתקבל הערעור. הערעור נשוא הבקשה אינו נטול סיכוי. להערכתי יש סיכוי שהסכום יופחת. לענין העדר אפשרות להיפרע מהמשיב, טענות המבקשים הן בעלות משקל. בהחלטה של בית המשפט המחוזי, עליה הסתמך המשיב, אכן נקבע כי צפוי קושי להיפרע מהמשיב. ואולם, יש לזכור כי המבקשים אינם מערערים על עצם אחריותם, אלא טוענים לענין גובה הפיצוי, וביצועו של חלק בלתי מבוטל של סכום פסק הדין כבר עוכב. נראה לי כי יש להגדיל במידה מסויימת את הסכום שיועבר לב"כ המשיב בנאמנות.

בנסיבות אלה, אני קובעת כי, לעת זו, מתוך סכום פסק הדין לאחר ניכוי תקבולי הביטוח הלאומי והתשלום התכוף, 300,000 ₪ יועברו לידיו הנאמנות של בא כוח המשיב, והיתרה תועבר למשיב עצמו. הוצאות ושכ"ט עו"ד לא יעוכבו, כפי שקבעה הערכאה הראשונה.