ע"א 8383-23 ע"א 8383-23

השופט ע' גרוסקופף:

ביום 7.1.2024 נערך לפניי דיון קדם ערעור בנוכחות באי-כוח הצדדים, במסגרתו נשמעה הצעתו של בית המשפט בדבר סיום ההליך על דרך הפשרה. המשיבה הביעה הסכמתה להצעה זו במהלך הדיון, וביום 5.2.2024 הודיע גם בא-כוח המערער כי הוא מקבל את הצעת בית המשפט. לאור זאת, הרינו להורות כדלהלן:

א.המשיבה תשלם, כסעד לטובת הציבור, סכום של 80,000 ש"ח לקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד, אשר הוקמה מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: הקרן ו-החוק, בהתאמה). כספים אלו ייועדו לפעילות למניעת עישון (בהתאם להוראת סעיף 20(ג)(2) לחוק).

ב.שכר טרחת בא-הכוח המייצג יעמוד על 65,000 ש"ח בתוספת מע"מ (במקום 55,000 ש"ח, שפסק בית המשפט המחוזי), וגובה הגמול למערער יעמוד על 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ (במקום 10,000 ש"ח שקבע בית המשפט המחוזי).

מובהר כי את קביעת בית המשפט המחוזי, לרבות האמור בפסקה 11 לפסק דינו מיום 15.8.2023, אין להבין כשלילת עצם קיומו של נזק ממשי בגין עישון או חשיפה לעישון במקרה כגון זה שנדון בהליך דנן. בית המשפט המחוזי קבע, וכפי ששוקף לצדדים, עמדתו זו מקובלת על בית משפט זה, כי הליך התובענה הייצוגית מיצה את עצמו, לאחר שהמשיבה התחייבה לפעול מעתה ואילך בהתאם לדרישות החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983 (להלן: החוק למניעת עישון). זאת, בשים לב להיקפם המתוחם והמצומצם של נזקי העישון בנסיבות העניין – אי קיום הוראות החוק למניעת עישון בשטח שגודלו כ-28 מ"ר המצוי על טיילת העיר אילת, המהווה חלק ממתחם בר/מסעדה המופעל על ידי המשיבה. במצב דברים זה, ובהינתן הסכמת המשיבה לפסיקת פיצוי בהיקף הולם לטובת הציבור שיועבר לקרן ולפסיקת שכר טרחה וגמול בשיעורים המשקפים את תרומת התובענה להגשמת תכליות החוק, מן הראוי שלא להוסיף ולנהל הליך ייצוגי שמיצה את עצמו, אלא מוטב לסיימו. כך, גם ביוזמת בית המשפט, ואף אם הצדדים לא השכילו להגיע להסדר הסתלקות או להסדר פשרה אשר הביא את ההליך לסיומו.

בכך מתמצה הדיון בערעור. אין צו להוצאות בערכאתנו.