ע"א 8386/09 מרדכי יאיר גרינוולד נ. פקיד הסדר מקרקעין ירושלים

1.

לפני בקשה להמרת ערבון בהליך שבכותרת בהתחייבות צד ג'. הבקשה מבוססת על הטענה כי סיכויי המערערים לזכות בערעור הינם טובים ועל כך שבבית המשפט המחוזי לא חויבו המערערים בהוצאות. המשיבים 1 – 5 מתנגדים לבקשה.

2.

דין הבקשה להידחות. אין די בטענה בדבר סיכויים גבוהים של ההליך הערעורי כדי לפטור בעל דין מהחובה להפקיד ערבון. כידוע, על פי כללי הדיון, עם הגשת ערעור על יוזם ההליך להפקיד עירבון כדי לערוב את הוצאות המשיב (תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). דרישה זו אינה מצטמצמת להליכי סרק. גם כאשר ההליך מעורר שאלות ממשיות הראויות להתברר – ומבלי להביע עמדה האם כך הדבר במקרה דנן – גם אז יש להגן על זכותו של בעל הדין שכנגד, שזכה בדין בבית המשפט קמא, כי יעמוד לרשותו מקור זמין וודאי לממש את גביית ההוצאות שיפסקו לטובתו, ככל שיפסקו. בשלב הערעור, לאחר שכבר התקבלה החלטה שיפוטית בסוגיה, בעלי הדין אינם ניצבים במדרגה שווה. מכאן ההוראה הדיונית כי כל הליך ערעור חייב בהפקדת עירבון, שתכליתו הוא הגנה על זכותו של בעל הדין שזכה בדין בערכאה קמא לממש את גביית ההוצאות שיפסקו לטובתו, ככל שיפסקו, באופן זמין וודאי (ראו, בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (טרם פורסם, 17.10.2007)).

3.

חלופת הערבון המוצעת על ידי המערערים – ערבות צד ג' - אינה שקולה לערבון במזומן או לערבות בנקאית. על המבקש המרת ערבון בערובה אשר מבחינת בטיחותה ודאותה וזמינותה אינה שוות ערך להפקדת ערבון במזומן או בערבות בנקאית, מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט תשתית בדבר העדר יכולת כלכלית. במקרה שלפניי לא נטען על ידי המערערים וממילא לא הוכח, כי אין באפשרותם להפקיד ערבון. במצב דברים זה לא ניתן להיעתר לבקשה להמרת ערבון. בשים לב לכלל נסיבות העניין, יעמוד הערבון על סך 30,000 ₪. הערבון יופקד תוך 15 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא - ירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.