ע"א 8399/02 רחל ציפורה שמיר נ. האפוטרופוס הכללי

לפניי בקשה לתיקון טעות בהתאם לסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט ). בע"א 8399/02 פסק בית משפט זה כי "בעלי הדין קיבלו את הצעתנו לפיה אימה של המערערת תחליף את המערערת כבעלת דין בהליך בפני בית המשפט המחוזי והתיק יוחזר לבית המשפט לדיון לגופו". עתה התעוררה בבית המשפט המחוזי השאלה בדבר זהות מגיש התצהיר. המבקשת סבורה כי פרשנות פסק הדין מאפשרת הגשת תצהיר בשמה, תוך שימוש בייפוי כוח שיינתן לה על-ידי אמה. המשיב, לעומת זאת, סבור כי משהחליפה האם את בתה כבעלת דין, הרי שהיא זו הצריכה למסור את התצהיר, במסגרת חובתה כבעלת דין.

לאחר עיון בחומר שלפני נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. עקרון הוא כי בית המשפט מסיים את מלאכתו עם מתן הכרעתו במחלוקת. לאחר מתן פסק הדין שוב אין בידו להידרש פעם נוספת לנושא ההתדיינות, להוסיף, לגרוע או לתקן את החלטתו אלא במסגרת המותרת לו בחוק והיא בגדרי תיקון טעות כמשמעותה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט (ע"א 9085/00 שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין , פ"ד נז(5), 462, 474). טעות כמשמעותה בסעיף 81 ל חוק בתי המשפט

פירושה טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה. השאלה שהתעוררה בבית המשפט המחוזי אינה מצריכה תיקונה של "טעות", שכן ההכרעה בשאלת דרך הגשת התצהיר מסורה לבית המשפט המחוזי. תכליתו של הליך תיקון טעות היא ליתן תוקף לכוונתו המקורית של בית המשפט, אשר נתן את פסק הדין או ההחלטה. סעיף 81 ל חוק בתי המשפט נועד לאפשר לבית המשפט לבטא בצורה מתוקנת את שבעליל התכוון וגמר בדעתו לומר מלכתחילה (ע"א 1050/01 גבעת כח נ' רוזנבלום (לא פורסם)). אולם בענייננו, לא נדרש בית משפט זה בפסק דינו לעניין זהות מגיש התצהיר, ומששאלה זו לא זכתה להתייחסות בפסק הדין אין הצדקה לדון בה כעת, במסגרת הליך של תיקון טעות לפי סעיף 81 ל חוק בתי המשפט .

אשר על כן, הבקשה נדחית.