ע"א 8434/09 יעקב סדה נ. בנק הפועלים בע"מ

בד בבד עם הגשת הערעור, הגישו המערערים בקשה לפטור מאגרה ובקשה לפטור מערבון. בבקשות נטען כי המערערים מוגבלים בחשבונותיהם, תלויים ועומדים נגדם תיקי הוצאה לפועל בסכום של מיליוני שקלים והם חיים מן היד לפה. נטען, כי מערער 1 עובד בחנות ירקות של בנו ומשתכר שכר זעום ומערערת 2 כלל אינה עובדת. לטענת המערערים, הם נתמכים על-ידי ילדיהם הבגירים ומתקשים בקיום היומ-יומי. המשיב מתנגד לבקשה, הן על יסוד הטענה כי סיכויי הערעור נמוכים והן על יסוד הטענה כי לא הוכח חוסר יכולת כלכלית ובפרט חוסר יכולת להסתייע במעגל הקרובים.

התמונה המצטיירת מן הבקשה ונספחיה היא כי לכאורה לרשות מהערערים לא עומדים מקורות עצמיים לגיוס כספי האגרה. זאת נוכח הליכי ההוצאה לפועל הננקטים נגדם ונוכח השתכרותו הנמוכה של מערער 1 והעדר השתכרותה של מערערת 2. משכך, באתי לכלל מסקנה כי יש לפטור אותם מתשלום כאגרה, כמבוקש.

אך באשר לערבון, לעניין זה נדרש מבקש הפטור להוכיח כי לא עלה בידו לגייס את כספי הערבון ממעגל קרוביו. מאחר שפטור מערבון חושף את בעל הדין שכנגד לסיכון כי יתקשה לגבות הוצאות, לא ניתן להסתפק לצורך מתן הפטור בחוסר יכולת אישית. במקרה שלפניי המערערים אינם מבהירים די הצורך מדוע לא יוכלו להסתייע בבני משפחתם – ובפרט בילדיהם הבגירים ובאחיו של המערער 1 – לצורך גיוס כספי הערבון. הבקשה חסרה פירוט ותיעוד של המצב הכלכלי של קרובי המשפחה ואינה מרחיבה את הדיבור אודות נכונותם לסייע למערערים. חסר זה בולט על רקע העובדה שעלה בידי המערערים להעמיד לעצמם ייצוג משפטי הן בבית המשפט המחוזי והן בבית משפט זה. לכאורה, המקור המשמש למימון עלויות ההתדיינות של המערערים ראוי שישמש גם להפקדת ערבון המיועד להבטיח את עלויות ההתדיינות של המשיב. במצב דברים זה, לא ניתן לפטור את המערערים מערבון. בשים לב להיקף ההליך ולכלל נסיבות העניין, יעמוד הערבון על סך של 20,000 ₪. הערבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה הערעור ללא הודעה נוספת.