ע"א 8450/10 מחסני מזון חינם פלוס בע"מ נ. עו"ד שי מילוא

1.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב –יפו (כב' השופטת ו' אלשייך ) אשר אישר את בקשתו של המשיב, המשמש כמפרקה של חברת סופר מרקט כפר יונה בע"מ, לחתימה על פסיקתה, המחייבת את המבקשת לשלם לקופת הפירוק סכום של 805,221 ₪ בתוספת ריבית והצמדה. בקשה שהגישה המבקשת לעיכוב ביצוע ההחלטה, נדחתה על-ידי בית המשפט קמא באותו מותב, לאחר שנקבע כי משבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נושא הפסיקתא נדונה ונדחתה זה מכבר, אין מקום להגשת בקשה מחודשת לעיכוב ביצועה של הפסיקתה, שאינה אלא חלקו האופרטיבי של פסק הדין. עוד נקבע כי הסעד שנקבע בפסק הדין הינו סעד כספי, וגם מטעם זה אין הצדקה לעיכובו.

2.

בגדר בקשתה, מצביעה המבקשת על החלטתו של בית משפט זה בע"א 8805/08, מיום 25.11.10 (השופטים א' גרוניס , א' חיות ו י' עמית ), שאף בו נידונה הפרשה נושא הדיון שלפנינו, כי "ראוי שהמעורבים יעשו מאמץ להגיע להסכמה שתחסוך הליכים והוצאות נוספות. הבהרנו למפרק כי ראוי שבתקופה הקרובה הוא יכריע בתביעות החוב שטרם נבדקו על ידו וכך ניתן יהיה לדעת מהו הסכום הכולל של הנשייה המאוחרת. יש לקוות שבדיקתן של תביעות החוב תושלם תוך 50 ימים". לטענת המבקשת, נוכח החלטתו של בית משפט זה, וכדי לאפשר מו"מ שאין בו כדי להעשיר את קופת הפירוק, ומבלי ש"תונף חרב" על צווארה, נדרש כי יעוכב חיובה לשלם את הסכום שנפסק לחובתה בגדר הפסיקתה. לדידה, ערעורה לפני בית משפט זה הוגש על הפסיקתה אשר – לדידה – אינה משקפת את פסק הדין וכוללת שינויים ביחס לאמור בו. עוד היא טוענת, כי החלטה שלא לעכב את ביצוע הפסיקתה תגרום למבקשת הכבדה ניכרת, שכן ביצוע התשלום שבו היא מחויבת יפגע במהלך עסקיה, התנהלותה הכספית והיקפי הביטחונות לספקים שהיא תוכל לספק. מן הצד האחר גורסת היא, כי לא יהיה בעיכוב כדי לגרום לקופת הפירוק כל נזק.

3.

דין הבקשה להידחות. בדין קבע בית המשפט המחוזי, כי פסיקתה אינה אלא התוצאה האופרטיבית של פסק הדין שניתן, המכילה את תמצית ההכרעה בסכסוך, ללא פירוט הנימוקים להכרעה (ראו תקנה 198 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). אין בפסיקתה, אפוא, אלא את מה שיש בפסק הדין, ושמשהוחלט שאין לעכבו, אין מקום גם לעכב את האמור בפסיקתה. מכל מקום, אין לנו צורך לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי הערעור.

לפנינו פסק דין לחיוב כספי. הכלל הידוע הוא, כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים" (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), כאשר עיכוב ביצוע, ובפרט עיכוב ביצועו של פסק דין כספי, יינתן במקרים חריגים, על בסיס שיקולים של מאזן הנוחות ושיקולי הערעור (ראו: ע"א 7516/02 פישר נ' יוכמן (לא פורסם, 28.10.02); ע"א 9117/03 זהר נ' ברדויל (לא פורסם, 27.10.03)). בית משפט זה (השופטת ע' ארבל ), שדן בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מיום 9.7.08 קבע שאין לפנינו מקרה חריג המצדיק סטייה מהכלל (ע"א 8805/08, החלטה מיום 4.5.09). אף אני לא התרשמתי שביצוע פסק הדין יגרום למבקשת נזק בלתי הפיך או אף נזק ניכר כלשהו המצדיק את עיכוב הביצוע, וברי כי אין באי נוחות גרידא כדי למלא תנאי זה.

נוכח האמור, הבקשה נדחית.