פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 8454/06 הרצל מכלוף נ. מועצה דתית אשקלון

ניתן ביום

בקצרה

אחר · ריבית והפרשי הצמדה על חיוב כספיערעור וערעור שכנגד על פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קיבל את הערעור בנקודת הריבית, וקבע כי על החיוב של 37,500 ש"ח יש לצרף הפרשי הצמדה וריבית עד 29.9.97. יתר הטענות, לרבות טענת ההתיישנות והערעור שכנגד, נדחו, וללא צו להוצאות.

העובדות

המערער תבע סכום כספי מהמשיבה 1. בית המשפט המחוזי חייב את המשיבה לשלם סכום של 37,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה ללא ריבית. המערער צמצם את ערעורו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם היה מקום לדחות את התביעה בחלקה מחמת התיישנות?
  2. 2.האם היה מקום לחייב בריבית בנוסף להפרשי ההצמדה על סכום של 37,500 ש"ח?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט המחוזי לא נימק את אי-פסיקת הריבית על סכום של 37,500 ש"ח, ולכן יש לצרף לסכום הפרשי הצמדה וריבית לתקופה שמיום 15.2.91 ועד 29.9.97.

    ״בית המשפט המחוזי לא נימק את החלטתו לחייב את המשיבה 1 לשלם למערער סכום של 37,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה ללא ריבית״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערעור שכנגד
  • התיישנות
  • הפרשי הצמדה
  • ריבית
  • פסק דין
  • בית המשפט המחוזי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א

8454/06

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופטת ע' ארבל

כבוד השופטת א' חיות

המערער:

הרצל מכלוף

נ ג ד

המשיבים:

1. מועצה דתית אשקלון

2. הרבנות הראשית לעיר אשקלון

ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 10.7.06 בתיק א

3231/97 שניתן על ידי כבוד השופט ב' אזולאי

תאריך הישיבה:

י"ט בחשון, התשס"ט

(17.11.08)

בשם המערער:

עו"ד י' לחיאני

בשם המשיבה 1:

עו"ד ע' שדה

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.

בפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע. המערער צמצם את ערעורו. לטענתו, לא היה מקום לדחות תביעתו בחלקה מחמת התיישנות. עוד טוען הוא כי לעניין אחד מן הסכומים שנפסקו לזכותו מן הראוי היה לצרף אף ריבית ולא רק הפרשי הצמדה. המשיבה 1 משיגה בערעור שכנגד, בין היתר, על עצם חיובה לשלם סכומי כסף למערער.

2.

בחנו את הטיעון שבכתב ושמענו ברוב קשב את הטיעון בעל פה. הגענו לכלל דעה כי אין לקבל את הטענות העיקריות מזה ומזה וכי יש להיעתר לערעור אך ככל שמדובר בטענה הנוגעת לריבית. בית המשפט המחוזי לא נימק את החלטתו לחייב את המשיבה 1 לשלם למערער סכום של 37,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה ללא ריבית החל מיום 15.2.91 ועד ליום הגשת התביעה, שעה שהשית חיוב הכולל ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

3.

בעניין זה של אי-פסיקת ריבית, הננו מחליטים לקבל את הערעור. משמע, לחיוב הנזכר של 37,500 ש"ח יצורפו הפרשי הצמדה וריבית אף לתקופה שמיום 15.2.91 ועד ליום 29.9.97. בכפוף לקבלת הערעור בנקודה זו, נדחים הערעור והערעור שכנגד ללא צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט בחשון

התשס"ט (17.11.08).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בית המשפט המחוזי לא נימק את אי-פסיקת הריבית על סכום של 37,500 ש"ח, ולכן יש לצרף לסכום הפרשי הצמדה וריבית לתקופה שמיום 15.2.91 ועד 29.9.97.