ע"א 8471/09 אחמד יוסף כטיב נ. ד.ר.מ.ד. בנוי ופיתוח בע"מ

1.

הערעור שבכותרת מופנה כנגד החלטה של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' בר-זיו) שניתנה במסגרת תביעה שהגיש המערער לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונת עבודה. על פי האמור בהחלטה, לבקשת הצדדים פוצל הדיון באופן שבשלב ראשון נדונה שאלת האחריות. ההחלטה, שהוכתרה "פסק דין חלקי", עסקה בשאלה זו בלבד. צוין בה כי משיבים 1, 2 ו-6 לא התגוננו מפני התביעה וכי עוד ביום 24.2.2000 ניתן נגד משיבות 1 ו-2 פסק דין בשאלת החבות, המחייב אותן לפצות את המערער בגין נזקיו. בהחלטה נשוא הערעור נפסק כי משיבים 3, 4 ו-5 אחראים לאירוע התאונה וכי יש לייחס למערער אשם תורם בשיעור של 50%. בערעור שבכותרת קובל המערער על כך שבהחלטה לא נקבעו קביעות כלשהן בעניין אחריותו של משיב 6; על כך שלא התקבלו טענות המערער לעניין חיוב המשיבים מכוח עילות נוספות ועל כך שיוחס למערער אשם תורם של 50%.

2.

אגב בחינת בקשת המערער לפטור מהפקדת ערבון עלתה השאלה בדבר הדרך הדיונית להשיג על ההחלטה. המערער התבקש להגיש התייחסותו בשאלה האם ניתן להשיג על ההחלטה בדרך של ערעור בזכות או שמא בדרך של בקשת רשות ערעור. לשיטת המערער, הדרך הנכונה להשיג על ההחלטה היא בדרך של ערעור בזכות, היות שמדובר בפסק דין סופי בשאלת האחריות לגבי רוב המשיבים. המערער מציין כי אמנם בהחלטה הושמטה ההכרעה בעניין משיב 6, אך לטעמו שיקולי יעלות והחיסכון בהוצאות הצדדים מצדיקים סטייה דיונית בעניין זה ומתן אפשרות לברר במסגרת ערעור בזכות גם את שאלת אחריותו של משיב 6.

3.

לאחר עיון בעמדת המערער ובחומר המצוי בתיק באתי לכלל מסקנה כי לא ניתן לברר את ההליך בדרך של ערעור בזכות. כפי שצוין, בית המשפט המחוזי פיצל את הדיון כך שבשלב ראשון נדרש הוא לשאלת אחריותם של נתבעים שונים. בית המשפט קבע את אחריותם של משיבים 3, 4 ו-5. החלטת בית המשפט המחוזי - על אף שכותרתה "פסק דין חלקי" -הינה החלטת ביניים, קרי, החלטה אחרת ולא פסק דין. לפיכך היה על המערער להגיש בקשת רשות ערעור ולא ערעור (ע"א 4540/04 מט"ח המרכז לטכנולוגיה חינוכית נ' אורבוך (טרם פורסם, 14.9.2006). כידוע, לעניין הכרעה האם מדובר בפסק דין או בהחלטה אחרת, אין חשיבות לכותרת שניתנה להחלטת בית המשפט כשלעצמה. אם לאור תוכן ההחלטה ומהותה היא רק שלב ביניים לשם קביעת הסעד הסופי, הרי שהיא איננה פסק-דין חלקי אלא החלטה אחרת ונדרשת הגשת בקשת רשות ערעור. החלטה הקובעת חבות בתביעת נזיקין בטרם נדונה שאלת גובה הנזק היא החלטה אחרת, הואיל והיא אינה מסיימת אלא את השלב הראשון של הדיון (יואל זוסמן, סדר הדין האזרחי , 773-772 (מהדורה שביעית בעריכת דר' שלמה לוין, תשנ"ה); רע"א 3109/00 חראנבה עדואן נ' עלי בדארנה (לא פורסם, 23.7.2000). "החלטה אחרת" ניתנת לערעור ברשות בנפרד או לערעור בזכות במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי (ב"ש 130/87 שנסי נ' גלעדי , פ"ד מא(4) 707, 713 [1987]).

הערעור שלפניי הוגש ללא קבלת רשות. נוכח המסקנה כי לעת הזו ניתן להשיג על ההחלטה של בית המשפט המחוזי מיום 9.8.2009 רק בדרך של בקשת רשות לערער, ובשים לב לכך שההליך לא הוגש בתוך המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות לערער, אני מורה על מחיקת הערעור. אין באמור כדי לשלול מן המערער את האפשרות להגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, אשר תידון כמקובל. משלא נתבקשו תגובות, איני עושה צו להוצאות.