פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 8495/19 י.ד עשוש תשתיות בע"מ נ. שלמה מזגאבקר

ניתן ביום

בקצרה

חוזים · מכר דירה מקבלן - פסק דין בהסכמה לפי סעיף 79אערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה תביעה לביטול הסכם מכר דירה, שהסתיים בפסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הצדדים הסכימו שהערעור וההליך בבית משפט השלום יסתיימו בפסק דין לפי סעיף 79א, כשההסכם נותר בתוקף והטיעון מוגבל לעניינים כספיים. בית המשפט הורה כי המשיב ישלם למערערת 30,000 ש"ח, ללא צו להוצאות.

העובדות

חברה קבלנית מכרה למשיב דירה בהסכם משנת 2013, והדירה לא נמסרה במועד. נפתחו שני הליכים בשל מחלוקות על מסירה וליקויים: המערערת תבעה ביטול הסכם והמשיב תבע תיקון ליקויים ופיצויים. המחוזי דחה את תביעת הביטול, ובערעור הסכימו הצדדים לפסק דין לפי סעיף 79א, כשההסכם שריר וקיים והטיעון מתמקד בכספים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.מהו הסכום הכספי שעל המשיב לשלם לחברה הקבלנית לסילוק מלא וסופי של טענות הצדדים בערעור ובהליך בבית משפט השלום

הלכות

  1. 1

    בית המשפט קבע, לאחר עיון בכתבי הטענות ובטיעונים המשלימים, כי על המשיב לשלם למערערת 30,000 ש"ח, ללא צו להוצאות.

    ״הגענו לכלל מסקנה כי על המשיב לשלם למערערת סך של 30,000 ש"ח.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סעיף 79א
  • פסק דין
  • הסכם
  • פיצויים מוסכמים
  • ליקויים
  • מסירה
  • ערבויות בנקאיות
  • בית המשפט המחוזי
  • בית המשפט השלום

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א

8495/19

לפני:

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט ד' מינץ

כבוד השופט ע' גרוסקופף

המערערת:

י.ד עשוש תשתיות בע"מ

נ ג ד

המשיב:

שלמה מזגאבקר

ערעור על פסק דינו

של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב' השופט י' אטדגי) בת"א 27927-09-16 מיום

6.11.2019

תאריך הישיבה:

ג' בתמוז התש"ף

(25.6.2020)

בשם המערערת:

עו"ד שאול צור

בשם המשיב:

עו"ד יעקב גנים

פסק-דין

השופט ד' מינץ:

1.

המערערת היא חברה קבלנית אשר בנתה שני בנייני מגורים בפרויקט בנייה באשקלון. ביום 19.2.2013 נחתם הסכם בין הצדדים במסגרתו רכש המשיב דירה באחד הבניינים (להלן: ההסכם ו הדירה בהתאמה). מועד המסירה של הדירה על פי ההסכם נקבע ליום 31.12.2014, אך היא לא נמסרה למשיב באותו מועד. המשיב שילם את מלוא התמורה עבור הדירה עד סוף חודש אוגוסט 2015 ובסמוך לכך נמסר למשיב מפתח הדירה כדי שיכניס אליה את חפציו. המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים בעניין זה הייתה בקשר לפִּשרה של מסירת המפתח, מצב הדירה בעת מסירת המפתח ומשמעות אי חתימה על פרוטוקול מסירה פורמאלי של הדירה. במקביל לאמור, התפתחה מחלוקת נוספת סביב הליקויים שנמצאו בדירה.

בשל מחלוקות אלו, פתחו הצדדים בשני הליכים. המערערת פתחה בהליך בבית המשפט המחוזי במסגרתו עתרה לביטול ההסכם. זאת בשל טענתה שהמשיב סרב עד לאותה שעה לקבל את החזקה בדירה ובכך הוא הפר את ההסכם הפרה יסודית. מנגד המשיב פתח בהליך בבית המשפט השלום (ת.א. 67843-11-16) בו ביקש לחייב את המערערת לתקן את הליקויים; להצהיר כי מועד תיקון הליקויים בפועל ייחשב כמועד המסירה של הדירה; לחייב את המערערת בפיצויים בגין איחור במסירה; לחייב את המערערת בפיצויים המוסכמים הקבועים בהסכם; ועוד. המערערת הגישה באותו הליך תביעה שכנגד בה עתרה לחייב את המשיב בפיצויים המוסכמים בהסכם ולחייבו לשלם את עלויות הערבויות הבנקאיות שהחזיק בהן בניגוד לדין עד למסירתן בפועל; ועוד (להלן: ההליך בבית המשפט השלום ).

2.

בעת שמיעת הערעור לפנינו, ההליך בבית המשפט השלום עודנו היה תלוי ועומד, אך ההליך בבית המשפט המחוזי הסתיים בדחיית התובענה בכך שנקבע שהמשיב שילם את מלוא התמורה ההסכמית, והוא לא סרב לקבל את החזקה בדירה, למרות שהייתה מחלוקת בנוגע לקיומם של ליקויים בדירה. על פסק הדין האמור הוגש הערעור שלפנינו.

ביום 25.6.2020 התקיים בפנינו דיון במהלכו קיבלו הצדדים את המלצת בית המשפט כי לשם סילוק מלא וסופי של טענות הצדדים ביניהם, גם בערעור וגם בהליך בבית משפט השלום, יינתן פסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. במסגרת הסכמה זו נקבע עוד כי טיעוני הצדדים יתמקדו אך ורק במישור הכספי על כל היבטיו ולא בשאלת ביטול ההסכם, לגביו ייקבע כי הוא שריר וקיים. נקבעו מועדים בהם יכלו הצדדים להעלות את טיעוניהם לפנינו בכתב. בהמשך לכך, ולבקשת הצדדים, ביום 7.2.2020 ניתן פסק הדין של בית משפט השלום המורה על מחיקת התביעות הדדיות.

3.

משאלו הם פני הדברים, לאחר עיון בכתבי בי-הדין מטעם שני הצדדים ולאחר שהוגשו כל טיעוני הצדדים המשלימים, הגענו לכלל מסקנה כי על המשיב לשלם למערערת סך של 30,000 ש"ח.

אין צו להוצאות.

ניתן

היום, כ"ד בתמוז התש"ף (16.7.2020).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בית המשפט קבע, לאחר עיון בכתבי הטענות ובטיעונים המשלימים, כי על המשיב לשלם למערערת 30,000 ש"ח, ללא צו להוצאות.