ע"א 8502/14 ישראל קרויס נ. יהודה אמיתי

בבקשה שבפניי, אשר הוגשה במסגרת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לדחות את התנגדותו של המערער להתראת פשיטת רגל מטעם המשיב, עותר המערער להפחתת סכום העירבון (אשר הועמד על ידי המזכירה הראשית על סך של 25,000 ש"ח) לסך של 5,000 ש"ח.

הבקשה נסמכת בעיקרו של דבר על מהות ההליך, המלמד על כך שהמערער נתון בהליכי פשיטת רגל. מדובר אמנם בנתון שיש להעניק לו משקל, אך שלא כטענת המערער - אשר ציין כי "הקושי העצום של המערער לגייס את סכום העירבון עולה על פני הדברים ממש, וברי כי מיותר יהיה לצרף תדפיסי חשבון בנק וכד'" - אין בו לבדו כדי לפטור בעל דין העותר לפטור או להפחתת סכום העירבון מפרישת תשתית עובדתית מלאה, הכוללת פירוט של הכנסות, הוצאות ונכסים, והנתמכת באסמכתאות עדכניות. המערער בחר כאמור שלא לפרט מאום ולא צירף ולו אסמכתא אחת אשר יש בה להעיד על מצבו הכספי, למעט החלטות שיפוטיות שניתנו בעניינו. עוד יצוין כי טענת המערער לפיה בני משפחתו - אשר לפי טענתו שלו מסייעים לו במימון הוצאות המחיה וסייעו לו במימון שכר-טרחת בא-כוחו אך לפני מספר חודשים "סיוע זה הופסק" - אינם יכולים לעזור לו בגיוס סכום העירבון נטענה בעלמא. כן יש להוסיף כי המערער ואשתו הפקידו לאחרונה עירבון בסך של 20,000 ש"ח בהליך הנוסף המתנהל בעניינם בבית משפט זה (ע"א 6359/14), והמערער לא הבהיר כיצד עלה בידיהם לגייס סכום זה.

יובהר כי לא נעלם מעיני שעניינן של חלק מן ההחלטות שצורפו לבקשה בצווים המורים על איסור דיספוזיציה בנכסים, אך גם בצווים אלו אין כדי לייתר פירוט הולם, מה גם שלא הובהר האם נעשה נסיון להגיש בקשה בעניין לבית המשפט של פשיטת הרגל, ובכל מקרה אין באותן החלטות כדי "להתגבר" על החסר הנוגע לסביבה הקרובה.

עיון בתגובתו של המשיב, המתנגד לבקשה, אך מחדד את הקושי שבבקשה עצמה, שכן זה ציין כי למערער זכויות במספר נכסי מקרקעין, וכי הוא מכלכל את ילדיו שהינם בעלי משפחות. עוד ציין המשיב כי המערער לא שילם לידיו סכום הוצאות בו חויב בהליך אחר, וכי לעומת זאת שילם לבא-כוחו מאות אלפי שקלים בגין ייצוגו. נוכח החסר הבולט שבבקשה קשה להתעלם מטענות אלו ולהתנער מן התחושה כי רב הנסתר על הנגלה.

הגם שהתנהלותו זו של המערער מעוררת קושי של ממש, מצאתי להפחית את סכום העירבון במידה מסוימת וזאת אך מן הטעם שסבורני כי הסכום שנקבע גבוה מן הסכום אשר ראוי לקבוע להליך זה בהינתן העובדה שההחלטה התקבלה במסגרת הליך פשיטת רגל, ובשים לב להיקף הערעור ולעובדה שלא נפסקו הוצאות בערכאה קמא. בנסיבות אלו כולן ולאחר שאיזנתי ביניהן ובין כל האמור לעיל, סבורני כי סכום העירבון הראוי הינו סך של 18,000 ש"ח.

המערער יפקיד עירבון בשיעור שנקבע בתוך 30 ימים ממועד המצאת ההחלטה, ולא - יירשם ההליך לדחייה, ללא הודעה נוספת.