ע"א 8518/06 חנוך סויסה נ. חיים שמואלי

1.

לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת רנה משל) שהורה למבקש להחזיר זכויות חכירה לדורות באולם מלאכה (חלקת משנה 343/54 בגוש 7656 ברעננה) (להלן – הנכס ) שרכש מהמשיבים, וזאת עקב אישור ביטול הסכם מכר ביניהם. כן הורה פסק הדין למשיבים להחזיר למבקש את התמורה ששילם להם, בניכוי פיצוי מוסכם ודמי שכירות שהמבקש גבה.

2.

המשיבים הגישו תובענה כנגד המבקש לבית המשפט המחוזי, בה עתרו לקבלת סעד הצהרתי, לפיו ההסכם עם המבקש למכר זכויות חכירה לדורות בנכס בוטל על ידם כדין. כמו כן, הם עתרו לאפשר להם לנכות מהכספים שעליהם להשיב למבקש עקב ביטול ההסכם את סכום הפיצויים המוסכמים בהסכם (10,000$) ודמי שכירות שקיבל המבקש משוכר לו השכיר את הנכס. בית המשפט קיבל את תובענת המשיבים, והורה למבקש להחזיר לידיהם את הנכס, כשהוא נקי מכל שיעבוד, עיקול או זכויות צד שלישי; במקביל, הורה למשיבים, להחזיר למבקש את כל הסכומים ששילם להם, בצירוף ריבית והצמדה, בניכוי הפיצויים המוסכמים ודמי השכירות ששולמו למבקש בגין השכרת הנכס.

3.

המבקש ערער על פסק הדין לבית משפט זה, ובמקביל לכך ביקש מבית המשפט המחוזי לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעורו. ביום 23.11.06, נעתר בית המשפט המחוזי באופן חלקי לבקשת עיכוב הביצוע, בכך שהתנה אותה בהפקדת ערבות בנקאית צמודת מדד בסך של 100,000 ₪, בתוך 30 יום מיום מתן ההחלטה. ביום 12.12.06, פנה המבקש בשנית לבית המשפט המחוזי, בבקשה לבטל את דרישת הפקדת הערבות הבנקאית. ביום 7.1.06, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, בקובעו כי הוא אינו מוסמך לבטל החלטה המתנה עיכוב ביצוע פסק דין בהפקדת ערבות.

4.

בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי, הגיש המבקש בקשה זו, בה הוא עותר לסעד של עיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי, בלא מתן ערובה כלשהי. לטענת המבקש, דרישת הפקדת הערבות אינה מתאימה לנסיבות המקרה, שכן מדובר בחיובים הדדיים של שני הצדדים אשר אם הם כולם מעוכבים, לא צפוי להיגרם נזק מהעיכוב. כמו כן, תנאי הערבות הבנקאית שהוטלה אינו מציאותי ואינו בר השגה מבחינת המבקש, ומשמעותו היא מניעת האפשרות לממש את צו עיכוב הביצוע, וגזירת כליה כלכלית על המבקש. עוד מציין המבקש, כי סיכויי ערעורו גבוהים, וכי אם ערעורו אכן יתקבל, קיים חשש שלא יוחזרו לו הכספים שהמשיבים חייבים לו. אשר למאזן הנוחות, מציין המבקש כי חיובו להחזיר את הנכס כבר עתה עתיד לגרום לו נזק רב, מאחר שהוא מובטח במשכנתא שיהא עליו לפורעה בפירעון מוקדם, ולשאת בתשלומים שונים עקב כך. מוסיף המבקש, כי לפי חישוביו המבוססים על ראיות שבכתב, בידי המשיבים מצוי סכום כסף ביתר, מעבר לגובה התמורה עליה סוכם בהסכם המכר. בנסיבות אלה, סוגיית הערבות יכולה להיפתר במקרה הצורך על ידי קיזוז מהסכום שיהא עליהם להחזיר לו. דרך המלך, לשיטת המבקש, היא להקפיא את המצב הקיים, כך שמחד הוא לא יהא חייב להחזיר למשיבים את הנכס כבר עתה, ואילו המשיבים מצידם, לא יהיו חייבים להשיב לו את סכום הכסף המגיע לו.

5.

המשיבים מצידם העלו טענת סף, לפיה מאחר שבית המשפט המחוזי לא סירב לבקשת המבקש, אלא נענה לה, הרי שההליך הנכון בו צריך היה המבקש לנקוט הוא הגשת בקשת רשות ערעור על החלטת הערכאה הראשונה, להבדיל מהגשת בקשה עצמאית. לאור זאת, ומאחר שהבקשה הוגשה באיחור, יש לדחות את הבקשה על הסף.

לגוף העניין, טוענים המשיבים כי סיכויי הערעור, המתמקד בממצאים עובדתיים חד משמעיים של הערכאה הדיונית, נמוכים ביותר. כן הם טוענים, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. הם אנשים מבוגרים, בני 83 ו- 84, אינם בריאים, והם ראויים לכך שיוכלו לממש את פסק הדין שניתן לזכותם עוד בחייהם. כמו כן, אם ביצוע פסק הדין יעוכב, שמיעת הערעור עשויה להימשך זמן רב, ובתקופה זו יצמח חובו של המבקש במידה משמעותית. זאת, מאחר שהוא ממשיך לגבות דמי שכירות עבור הנכס, והריבית על החוב תתפח. לטענתם, בנסיבות אלה קיימת אפשרות שהסכומים שהמבקש יהיה חייב להם יהיו גבוהים מהסכומים שהם אמורים להשיב לו. עוד טוענים הם, כי ביצוע פסק הדין לא צפוי לגרום למבקש נזק רב. בהתאם לפסק הדין, המבקש הוא זה שאמור לקבל כספים מהמשיבים, באמצעותם יוכל לפרוע את המשכנתא והוא יופטר מתשלומיה החודשיים, ובכך מצב תזרים המזומנים שלו עשוי אף להשתפר. לסיום, טוענים המשיבים, כי אף אם יעוכב חלקו ההצהרתי של פסק הדין בדבר ביטול העסקה, עדיין מן הראוי להבטיח בערבות בנקאית את חיוביו הכספיים של המבקש הכוללים פיצוי מוסכם, אגרה והוצאות, וכן את יתרת התמורה שלא שולמה בערכה הריאלי. סכומים אלה עולים בשיעורם על גובה הערבות שנקבעה כתנאי לעיכוב ביצוע פסק הדין.

6.

דין הבקשה להתקבל. בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת המבקש והורה על עיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור. משמעות הדבר היא עיכוב החזרת הנכס על ידי המבקש לידי המשיבים, ובד בבד, עיכוב השבת הכספים שהמשיבים חבים להשיב למבקש בעקבות ביטול ההסכם.

עצם ההחלטה לעכב את ביצוע פסק הדין אינה עומדת כיום לבירור. השאלה היחידה שבמחלוקת בהליך זה הינה האם מוצדק בנסיבות אלה, בהן עוכבה מערכת ההשבה ההדדית בין בעלי הדין, לחייב את המבקש בהפקדת ערבות בנקאית בסך 100,000 ₪ כתנאי מוקדם לעיכוב פסק הדין. ניתוח הנסיבות מצביע על כך שדרישה זו, לכאורה, איננה נחוצה לצורך הבטחת זכויות המשיבים על פי פסק הדין, באם ערעורו של המבקש יידחה.

7.

המבקש נדרש על פי פסק הדין להחזיר למשיבים את הנכס שנקנה בעין. המשיבים מצידם חבים למבקש השבה של כל התמורה ששילם להם בגין הנכס. על פי פסק הדין, תמורת הנכס על פי החוזה עמדה על 70,000 דולר בצירוף מע"מ, ונקבע כי מתוך התמורה האמורה, לא שילם המבקש למשיבים סכום של 5,000 דולר בצירוף מע"מ (פסקה 10 לפסק הדין). פירוש הדבר הוא כי 65,000 דולר שולמו על ידי המבקש לידי המשיבים, על חשבון תמורת הנכס, והם חייבים להשיב סכום זה בניכוי פיצוי מוסכם של 10,000 דולר, ודמי השכירות שגבה משוכר הנכס שלא שולמו להם, ולרבות הוצאות משפט. ההנחה המתבקשת מהנתונים האמורים היא כי גם לאחר הניכויים האמורים, שסכומם המדויק לא הובא, תשאר יתרת כספים נכבדה שעל המשיבים יהיה להשיב למבקש בד בבד עם קבלת הנכס בחזרה לידיהם, וכל זאת אם ערעור המבקש יידחה. טענת המשיבים ממנה משתמע כאילו המשך דמי השכירות שהמבקש מקבל מהשכרת הנכס יגדילו באופן ניכר את הניכויים מסכומי ההשבה שהם חבים למבקש לא נתבססה בנתונים מבוררים, ואין לבנות עליה הנחה הנרמזת מן הטיעונים כאילו כלל סכומי הניכויים עשויים אף לבלוע את סכומי ההשבה שהמשיבים חבים למבקש.

8.

לא נטען ולא הוכח כי קיים סיכון כלשהו כי עיכוב ביצוע פסק הדין עלול להעמיד בספק את ביצוע העברת הנכס בעין מהמבקש לידי המשיבים. מנגד, חבות ההשבה הכספית המקבילה, המוטלת על המשיבים כלפי המבקש, מותירה סכום השבה נכבד העומד לזכות המבקש, ומכל מקום לא הוכח אחרת.

בנסיבות אלה, אינני רואה טעם טוב מבחינת מאזן הנוחות להתנות את עיכוב ביצוע פסק הדין בערבות כספית מטעמו של המבקש, שכן באשר לחלקו הוא בביצוע פסק הדין – העברת הנכס בעין למשיבים, לא נטען כי מתלווה סיכון שיש להבטיחו. מנגד – החבות הכספית היא זו של המשיבים כלפי המבקש, ולגביה לא נדרשה ולא ניתנה בטוחה.

בנסיבות אלה, אני מקבלת את הבקשה, ומורה כי החלטת בית המשפט המחוזי לעכב את ביצוע פסק הדין תעמוד בעינה עד להכרעה בערעור. עם זאת, התנאי לכניסתו לתוקף של צו עיכוב ביצוע פסק הדין, שהותנה בהפקדת ערבות בנקאית, מבוטל.

המשיבים ישלמו למבקש שכ"ט עו"ד בגין הבקשה בסך 6,000 ₪.