ע"א 8524/08 יעקב סרוסי נ. הכונס הרשמי

1.

בית-המשפט המחוזי בחיפה סרב לבקשת המבקש להכריז עליו כפושט רגל ולמנות לו כונס נכסים – וזאת לאור תשתית ראייתית, ממנה נלמד כי הוא מנסה להשתמש בהליכים אלה בחוסר תום לב: הקמת חברות בזו אחר זו באותו תחום לצורך המשך פעילות וקבלת אשראי, על אף חובות שצבר וחשבונותיו בבנקים אשר הוגבלו; ניהול עסקים בלתי מוסדר, לרבות הגשת דו"חות כוזבים לרשויות המס שהסתיימה בהעמדה לדין; העברת דירת המגורים לגרושתו בלא תמורה ומבלי להעביר אליה את הבעלות המלאה בה, על אף שמעולם לא חדל מלהתגורר שם; פירעון המשכנתא על הדירה באורח שיצר חובות לצדדים שלישיים; אי גילוי בעלותו על ארבע חנויות ויאכטה;

ואי המצאת מסמכים ודו"חות בניגוד לאמור בצו הכינוס, כמו גם אי שיתוף פעולה עם כונס הנכסים. המבקש ערער על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי, והדיון בערעורו קבוע ליום כ"ח באייר התש"ע (12.5.2010).

2.

במקביל לברור עניינו של המבקש התנהל גם עניינה של גרושתו, אשר הוכרזה כפושטת רגל ומונה לה כונס נכסים. במסגרת ההליכים הנוגעים לה נקבע, כי דירת המגורים בה היא מתגוררת עם המבקש, הרשומה כאמור גם על שמו, תימכר. בבקשה זו עותר המבקש לעכב את מכר הדירה, באשר המשיב התעלם לחלוטין מזכויותיו באותו נכס, וכן מכך שאין לו מקום אחר לגור בו.

3.

מנגד טוען המשיב, כי לאור ממצאיה של ערכאה קמא, סיכויי ערעורו של המבקש להתקבל נמוכים. אולם אפילו יתקבל הערעור והמבקש יחל בהליכי פשיטת רגל, לא יהא בכך כדי לעכב את ההליכים המתנהלים בעניינה של גרושתו, בהם הוא מיוצג על ידי עורך-דין ובמסגרתם שטח את מלוא השגותיו. באשר למאזן הנוחות מוסיף המשיב, כי הדין ממילא מחייב לספק לבני הזוג דיור חלופי, ועל כן הטענה לנזק בלתי הפיך נשמטת. עוד לא הוכיח המבקש כי נזקו עולה על נזקי הנושים, אשר לא צורפו כמשיבים לבקשה. המשיב ציין עוד כי היה זה המבקש אשר העביר את דירת המגורים לידי גרושתו במסגרת הסכם שקיבל תוקף של פסק-דין, ואפילו אם הדירה עודנה רשומה על שמו, אין לטענותיו – אשר לא נועדו אלא לדחות את הקץ – מקום.

4.

דינה של הבקשה להידחות. ככלל, אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו של פסק-דין (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). נטל השכנוע כי קיימת הצדקה לחרוג מכלל זה מוטל על המבקש ונסמך על שניים: סיכויי הערעור להתקבל ומאזן הנוחות (ע"א עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו פ"ד נ(1) 668, 672 (1996)). בעניינו של המבקש נראה כי שני טעמים אלה אינם מתקיימים. באשר לסיכויי הערעור: טענתו של המבקש לעניין דירת המגורים נוגעת בעיקרה להליכים הנפרדים המתנהלים בעניינה של גרושתו. נוכח העובדה כי הסכם שערך עם גרושתו קיבל תוקף פסק-דין, והכרעתה של ערכאה קמא נתמכה בממצאים רבים, נראה כי על המבקש יהיה להעלות טיעונים כבדי משקל כדי לשכנע בצדקתו. באשר למאזן הנוחות: המבקש לא הוכיח כי נזקו עולה על זה שנגרם לנושים, אותם כלל לא טרח לצרף כמשיבים לבקשה, וממילא, כפי שציין המשיב, עומדת לו ולאישה הזכות לדיור חלופי מכוח סעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש ישא בשכר טרחת בא-כוחו של המשיב בבקשה זו, בסכום של 2,500 ש"ח.