ע"א 853/00 מחמוד חליחל, ד"ר נ. קופת חולים כללית

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

עיינו בכל החומר שהוגש לנו וביקשנו מב"כ המערער להעלות בפנינו בכותרות את הטענות המשפטיות העומדות לדיון והוא עשה כן. בין השאר, טען הוא מעבר לאמור בסכומיו כי גם אם המערער התרשל מגיע לו שכרו וכי גם אם אין הסכם בכתב היה הסכם בפועל שבוצע וכי פלט המחשב שהתקבל כראיה לתוכנו, היה בו כדי להוכיח את הביקורים וכי העובדות שנקבעו מוכיחות גרם הפרת חוזה וכי העובדות מהוות הוצאת לשון הרע וכי נטל ההוכחה היה על המשיב ומידת ההוכחה היא מידה גבוה ביותר.

גם לאחר ששמענו השלמת טיעוניו של ב"כ המערער, לא שוכנענו כלל ועיקר כי הערעור מעלה שאלות משפטיות. הטענות אותן מלביש ב"כ המערער באיצטלה של טענות משפטיות אינן כאלה. פסק-הדין המקיף והמפורט של הערכאה הראשונה קובע את העובדות אחת לאחת ומהן מסיק בית המשפט כי דווחי המערער על ביקורי החולים אינם אמינים בעיניו וכי העדויות שהובאו על ידי המשיבה נאמנות עליו וכי למשיבה קמה זכות להפסיק את עבודתו של המערער משום דיווחים שלא היו נאמנים עליה והיו לה טעמים טובים שפורטו על ידי בית משפט, שלא לקבלם ולא לשלם תמורתם.

בסופו של יום, לאחר בדיקה יסודית של כל הראיות שהובאו בפני בית המשפט המחוזי, הגיע הוא למסקנה כי התובע לא הוכיח את תביעתו באף אחת מהעילות שבכתב תביעתו, מעבר למה שנפסק למערער בפסק הדין.

לא מצאנו כי יצאה שגגה מלפני בית המשפט המחוזי בקביעותיו ובמסקנות שהסיק מאותן קביעות ואין אנו מוצאים עילה להתערבותנו בפסק-דינו.

הערעור נדחה, בנסיבות העניין, ללא צו להוצאות.