פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
853/11 - א'
בפני:
כבוד הרשמת דנה כהן-לקח
המערער:
זייד יוסף בלעוס
נ ג ד
המשיבים:
1. ריאד חאמד
2. חאמד חאפז
3. אדיב חאמד
4. לביב חאמד
5. פריד חאמד
6. יסמין חאמד
בקשה למחיקת הערעור
החלטה
לפניי בקשת המשיבים למחיקת הערעור שבכותרת בשל איחור בהגשתו. יצוין כי בקשת המחיקה הוגשה לאחר שכבר הופקד עירבון וניתן צו סיכומים בתיק, ולאחר שהמערער הגיש את סיכומיו בכתב. המערער מתנגד לבקשת המחיקה.
אינני רואה להיעתר לבקשה שלפניי. עיון בחוֹתמוֹת המזכירוּת המוטבעות על-גבי עמוד הפתיחה של הודעת הערעור, כמו-גם עיון בתגובת המערער, מלמדים כי מלכתחילה הגיש המערער את הודעת הערעור מטעמו למזכירות בית-המשפט המחוזי בנצרת ביום 30.1.2011 – הוא היום האחרון לפי דין להגשת הערעור (בהתחשב בכך שה- 29.1.2011 היה יום שבת). הודעת הערעור הועברה למזכירות בית-המשפט העליון ביום למחרת - 31.1.2011 (ככל הנראה באמצעות דואר פנימי), ואז נפתח ההליך שבכותרת. למען הסר ספק, יובהר בזאת כי המועד בו נפתח ההליך במזכירות בית-המשפט העליון (להבדיל ממזכירות בית-המשפט המחוזי בנצרת) הוא אשר נחשב למועד בו הוגש הערעור, בהתחשב בכך שבית-משפט זה הוא הערכאה המוסמכת לדון בהליך. מכאן שהמשיבים צודקים בטענתם לפיה הערעור הוגש באיחור. ככל שהמערער רצה להעביר את הודעת-הערעור למזכירות בית-המשפט העליון באמצעות מזכירות בית-המשפט המחוזי בנצרת, היה עליו לדאוג לכך מבעוד מועד, על-מנת שההליך ייפתח במזכירות בית-המשפט העליון בטרם חלוף התקופה הקבועה לכך בדין.
עם זאת, ועל-אף האיחור בהגשת הערעור, אינני רואה להורות על מחיקתו. בחינת נסיבות העניין מלמדת כי המדובר באיחור קל בן יום אחד, שלא נבע מהזנחה מכוונת או מזלזול בסדרי הדין, בשים לב לכך שכתב-הערעור הוגש למזכירות בית-המשפט המחוזי בנצרת ביום האחרון לפי דין להגשת ההליך. נראה כי האיחור נבע מכך שבא-כוח המערער סבר בטעות כי הגשת ההליך למזכירות בית-המשפט המחוזי כמוה כהגשת ההליך במועד. מכל מקום, המשיבים לא הצביעו על הסתמכות ממשית או נזק מהותי שנגרם להם כתוצאה מהאיחור הקל בהגשת הערעור. לכך יש להוסיף כי המדובר בערעור בזכות
וכי לצורך ההליך שלפניי, אין לומר כי מדובר בהליך סרק שסיכוייו קלושים. זאת ועוד; בקשת המחיקה הוגשה על-ידי המשיבים בשיהוי ניכר - לאחר שהמערער כבר הגיש את סיכומיו בכתב בהתאם למועד שנקבע בצו הסיכומים. לשיהוי זה לא הוצג כל הסבר. בהתחשב בכל אלה, עמדתי היא כי אין מקום להורות על מחיקת הערעור על הסף בגין האיחור בהגשתו, בוודאי לא בשלב הדיוני המתקדם יחסית בו מצוי ההליך, וכי ראוי להאריך את המועד להגשת הערעור בדיעבד עד למועד ההגשה בפועל.
בקשת המחיקה נדחית, אפוא. נוכח האיחור בהגשת הערעור מזה, והשיהוי בהגשתה של בקשת המחיקה ללא הצגת הסבר לכך מזה, יישא כל צד בהוצאותיו בהליך שלפניי.
ניתנה היום, כ"ה בתשרי
תשע"ב (23.10.2011).
דנה כהן-לקח, שופטת
ר ש מ ת