ע"א 8556/21 מנהל מס ערך מוסף תל אביב מרכז נ. ג'י אף איי סקיוריטיס לימיטד

תקנה 134(ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין ) קובעת כך:

"המערער יצרף לערעור מסמכים אלה בלבד:

(1)העתק ההחלטה שעליה מערערים;

(2)העתקי המסמכים שהמערער מבקש להסתמך עליהם שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת".

לטענת המשיבה, לפי הוראות תקנה זו, ניתן לצרף לערעור רק מסמכים – ובכלל זה אסמכתאות משפטיות – שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת.

אף אם ייתכן כי לגישתה של המשיבה קיימת אחיזה בלשון התקנה, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, איני סבורה כי יש להורות על הוצאת האסמכתאות שצורפו על ידי המערער. אין חולק כי מערער רשאי להסתמך בטיעוניו על אסמכתאות משפטיות, אף אם הן לא הוגשו בערכאה קמא (כמובן בכפוף ליתר המגבלות הקבועות בדין, כגון הרחבת חזית). צירופן של אסמכתאות בודדות לכתב ערעור, עליהן מבקש להסתמך המערער, נועד להקל על בית המשפט באיתורן ובעיון בהן. דברים אלה עולים בקנה אחד עם הנחיות נשיאת בית המשפט העליון מיום 1.1.2020 (שפורסמו לאחר התקנת תקנות סדר הדין) המכירות באפשרות של בעל דין לצרף לכתבי טענות אסמכתאות משפטיות שיש להן מרכזיות או חשיבות מיוחדת, כך:

"א. אסמכתאות

ככלל, ובאין הוראה אחרת של בית המשפט, לא יוגשו כרכי אסמכתאות שעניינן פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פד"י) או ניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים. הגשה כאמור לא תתאפשר בין בכרך נפרד ובין כנספחים לכתבי בית דין (הודעת ערעור, סיכומים בכתב, עיקרי טיעון וכדומה).

אין בנוהל זה כדי למנוע במסגרת נספחים לכתבי בית דין, הגשה של אסמכתה אחת או מספר מועט של אסמכתאות שבעל הדין סבור שיש להן מרכזיות או חשיבות מיוחדת בהליך " (שם, הנחיה 7(א)).

בהינתן שאין חולק שהמערער רשאי להסתמך בטיעוניו על האסמכתאות שצורפו ושצירופן לערעור נועד להקל על בית המשפט, ובשים לב להנחיות הנשיאה הנ"ל, הגעתי לכלל דעה כי אין למנוע מהמערער את הגשת האסמכתאות, ויש לקרוא להודעת הערעור שהגיש המערער גם בקשה לצירוף אסמכתאות בערעור, ובנסיבות העניין לא ראיתי מניעה להיעתר לבקשה מעין זו.

התשובה לערעור תוגש עד ליום 10.7.2022.

הבקשה נדחית אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.