ע"א 8588/06 דוד דלג'ו נ. אכ"א לפיתוח בע"מ

לפני בקשה לפטור מאגרה וערבון בהליך שבכותרת.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה אשר קיבל את תביעת המערערים לפצותם בגין נזקים שנגרמו להם עקב ביטולו שלא כדין של חוזה שנכרת בין המערערת 2 למשיבה 1. הערעור נסוב על גובה הפיצויים. לטענת המערערים, מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לשלם אגרה ולהפקיד ערבון. לפי הנטען בבקשה, המערער 1 הינו מובטל מזה שנים, הוא איבד את ביתו והפך לחייב מוגבל באמצעים ואין לו כל מקורות הכנסה אשר ניתן לממן באמצעותם את תשלום האגרה והפקדת הערבון. אשר למערערת 2, לפי הנטען היא ריקה מנכסים ואין היא פעילה משנת 1997. לטענת המערערים, בינם למשיבים נערך הסדר דיוני לפיו סכום הפיצוי שנפסק לטובתם בפסק דינו של בית משפט קמא יופקד בנאמנות אצל עו"ד ל' מאיר וזאת עד להכרעה בערעורים. לטענתם, ההנחה שעמדה בבסיס ההסדר הדיוני הייתה שהמערערים הם חדלי פרעון כך שאם סכום הפיצוי ישולם לידיהם, אזי המשיבים לא יקבלו סכום זה חזרה אם התוצאה בערעורים תתהפך. בבקשה מצוין כי בבית משפט קמא הוענק למערערים פטור מאגרה עד לסכום של 1,750,000. המערערים מבהירים כי ניתן פטור כאמור לא משום שבית המשפט קמא סבר כי מצבם הכלכלי מאפשר תשלום חלקי של האגרה, אלא משום שסבר כי חלק מסכום התביעה אינו מבוסס. המערערים טוענים כי בעקבות זאת הם נאלצו להקטין את סכום התביעה וכי לאחר מאמצים הם הצליחו לגייס את הסכום הדרוש מעמותות העוזרות לנזקקים. לפי הנטען בבקשה, המערער 1 מתגורר כיום בבית הוריו כאשר כל צרכיו מסופקים על ידם, אולם היות והם עצמם אנשים קשיי יום בעצמם אין ביכולתם לסייע לו מעבר לכך. עוד נטען כי סיכויי ההליך טובים.

2.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, לא הוכח כי אין ידם של המערערים משגת לשלם אגרה ולהפקיד ערבון. המשיבים מבססים את טענתם על כמה ראשים. ראשית , לטענתם, חרף טענות המערערים בדבר מצבם הכלכלי הקשה, הם הצליחו לשלם את המחצית הראשונה של האגרה שהוטלה עליהם בבית משפט קמא, בסך של 12,500 ₪. כמו כן, לפי הנטען, כאשר התברר במהלך הדיון כי המערערים טרם שלמו את המחצית השנייה של אגרת בית המשפט, בסך של 12,500 ₪ נוספים, הודיע ב"כ המערער כי המערער יעשה כן תוך 30 יום. לטענת המשיבים, המערערים לא הבהירו כיצד עלה בידם לגייס סכומים אלה, וכי בבקשה נטען בעניין זה באופן לאקוני כי המערער הצליח לגייס כספים אלה מעמותות העוזרות לנזקקים. שנית , לטענת המערערים, אישור הכנ"ר להמשך ההליכים בבית משפט קמא הותנה, בין היתר, בהמצאת התחייבות של קרוביו של המערער לשלם את הוצאות המשיבים אם התביעה תידחה. לטענתם, אם אכן נתנה למערער התחייבות כאמור, אין סיבה מדוע לא יפנה המערער לאותם קרובים לצורך גיוס הממון הנדרש להבטחת הוצאותיהם בהליך זה. שלישית , לטענת המשיבים, ההנחה שעמדה בבסיס ההסדר הדיוני אכן היתה כי המערער, כמי שנמצא בכינוס נכסים, לא יוכל להחזיר את הסכום הפסוק. אולם לטענתם, לא הרי יכולת להשיב סכום של מיליון ₪ כיכולת לשלם אגרה ולהפקיד ערבון ששיעורם קטן בהרבה. רביעית , לטענת המשיבים, בשל מצבו הכלכלי של המערער, נושיו הם הנהנים הישירים מתוצאות ההליך המשפטי. מכאן, שעל המערער לפנות לנושיו בבקשה לסייע לו בגיוס הכספים הנדרשים למימון הוצאות ההליך. עוד נטען על ידי המשיבים כי סיכויי ההליך אינם מצדיקים להיעתר לבקשה.

3.

בהחלטתי מיום 27.12.06 אפשרתי למערער 1 להשיב לחלק מטענות המשיבים. בתגובתו, הובהר על ידי המערער 1 כי ניתן לו סכום בסך של 12,500 ₪ כהלוואה מעמותת קומק, אשר עליו להחזירה, וכל עוד אין הוא מחזירה, אין באפשרותו לפנות לעמותה זו בבקשה נוספת למתן הלוואה. לתשובה צורף העתק הסכם ההלוואה עם עמותת קומק. אשר לאישור ההליכים על ידי כנ"ר, המערער 1 מבהיר כי בנסיבות העניין הסכים אביו ליתן ערבות צד ג' להבטחת הוצאותיו, וכי הוא מוכן לפנות לאביו ולבקש ממנו לערוב גם לתשלום האגרה ולהוצאות המשיבים.

4.

לאחר שעיינתי היטב בתגובות הצדדים ובחומר המצוי בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. יש ממש בטענת המשיבים כי נוכח הפערים בין סכום הפיצויים שנפסקו למערערים, לעלויות הכרוכות בתשלום אגרה והפקדת ערבון, ההסדר הדיוני שנכרת בין הצדדים אינו מעיד בהכרח על כך שאין באפשרות המערערים לשלם אגרה ולהפקיד ערבון. אולם במקרה דנן, אין ספק כי מהחומר המצוי לפני עולה תמונה כללית של מצוקה כלכלית. כך עולה גם מהחלטת בית משפט קמא לפטור את המערערים מאגרת בית משפט עד בסכום שננקב בהחלטה. חרף האמור, איני סבורה שיש להיעתר לבקשה באופן מלא, שכן

מצאתי כי לא נפרשה לפני מלוא התמונה בדבר יכולתם של המערערים לגייס את הסכומים הנדרשים לצורך תשלום אגרה והפקדת ערבון. ראשית , וזה העיקר בעיני, חרף העובדה שנתנה למערער 1 ההזדמנות לעשות כן, הוא לא הבהיר מנין השיגה ידו לממן את תשלום המחצית השנייה של האגרה אותה חויב לשלם במסגרת ההליך שהתנהל בית משפט קמא בסך של 12,500 ₪ נוספים. כמובהר לעיל, המערער 1 סיפק הסבר מספק, אשר נתמך באסמכתא מתאימה, בנוגע למימון החלק הראשון של האגרה שהוטלה עליו בבית משפט קמא. אולם, כפי שציין ב"כ המשיבים בתגובתו, בהמשך הדיון שהתנהל בבית משפט קמא הסתבר שטרם שולמה המחצית השנייה של האגרה, וב"כ המערערים התחייב שחלקה השני של האגרה ישולם תוך 30 יום. בתשובתו, לא התייחס ב"כ המערערים לטענה מנין השיגה ידו לממן סכום זה בתוך סד הזמנים שנקבע. שנית , יש טעם בטענות המשיבים לפיהם במצב בו הנהנים האולטימטיביים מפירות ההליך הינם נושיו של יוזם ההליך, מוטלת עליו חובה לפנות אליהם לצורך גיוס הממון הנדרש לכיסוי הוצאות ההליך. במקרה דנן, המערערים לא טרחו לפרט מיהם נושיהם, אשר אמורים על פי ההסדר שנחתם ביניהם, ליהנות מפירות ההליך, והאם הם פנו אליהם בבקשה לסייע להם בתשלום האגרה ובהפקדת הערבון. חרף האמור יוער כי בנסיבות המקרה דנן, אף אם ראיתי לנכון להתחשב בעובדה זו, איני מייחסת לכך משקל משמעותי. זאת, שכן לפי הנתונים שלפני, רק חלק מסכום הפיצויים אמור לכסות את חובות נושיהם של המערערים וחלקו האחר אמור להשתלם לכיסם של המערערים. במצב דברים זה, אף אם נושיו של המערער היו מסרבים לסייע לו בהפקדת הערבון, עדיין נותר לשקול את האינטרס העצמי שלו לניהול ההליך, שהינו נפרד מהאינטרס של נושיו. מכל מקום, משלא נפרשה לפני תמונה ברורה לחלוטין באשר ליכולתם של המערערים לגייס את סכום האגרה והערבון, אין בידי להיעתר לבקשתם באופן מלא, וזאת ללא צורך לאמוד את סיכויי ההליך לעניין הבקשה לפטור מערבון. יחד עם זאת, בשים לב למצבם הכלכלי של המערערים, כפי שהוא משתקף בבקשה, בתשובה לתגובת המשיבים ובאסמכתאות שצורפו לבקשה, תופחת האגרה לסך של 350 ₪ והערבון יועמד על סך של 5,000 ₪ בלבד. האגרה תשולם והערבון יופקד תוך 21 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – יימחק ההליך או יידחה, בהתאמה, וזאת ללא צורך במתן הודעה נוספת.