ע"א 8590/00 סלומון רובין נ. פרופ' טוביה גילת

כמבוקש.

בעז אוקון, רשם

עו"ד מנדלסון:

בעלי הדין מצוינים על פי סדרם בע"א 8590/00.

בינתיים הגענו להסכמה שמכוחה הפכו משיבים 4-8 למשיבים פורמאליים וזאת לאחר שמנהלי הקרן החליטו לאחר ששקלו וקבלו ייעוץ משפטי כי הם מוותרים על הוצאות שנפסקו נגד משיבים אלה ע"י כבוד השופטת שטיין. למען שלמות התמונה ברצוני לציין שמנהלי הקרן החליטו לשלם את ההוצאות שנפסקו לטובת היועץ המשפטי לממשלה.

עו"ד קולט:

אנו התנגדנו לאפשרות שסכומי כסף יועברו מתוך העזבון אך לא התנגדנו לאפשרות שסכומי כסף ישולמו מתוך הקרן. לעניין ההוצאות, בשלב זה איננו יכולים לוותר עליהן, עם זאת נשקול עמדתנו נוכח העובדה שהפרשה הסתיימה ונשקול הערת הרשם לפי ההוצאות ייגבו ע"י הקרן ע"י מתן הוראה של האפוטרופוס הכללי, לאיזו מטרה ליעד סכום כסף כזה.

זוהי עמדתנו גם ביחס לשכ"ט המגיע לעו"ד מנדלסון אשר ההליך הנוגע לזכויות הקרן כלפי העזבון ניזום על ידו. אנו מתנגדים לאפשרות כי שכר הטרחה ישולם מהעזבון אך איננו מביעים התנגדות לכך שהקרן תשלם עבור הפעולה שנעשתה לטובתה.

הרשם:

אין מחלוקת אשר המשיב 2 מעוניין בה, שכן, לאחר שקיבל גילוי מלא של עמדת הצדדים הוא נקט עמדה אשר אינה מונעת אפשרות של תשלום מצד הקרן, תשלום שהקרן הודיעה שבדעתה לעשות לאחר ששקלה בדבר.

עו"ד מנדלסון:

אבקש להביע את ההסכמות שאליהם הגיעו בעלי הדין למעט האפוטרוטפוס הכללי:

1.ע"א 3430/00 שנרשם זה עתה וע"א 8590/00, נמחקים.

2.כספי העזבון יועברו ע"י מנהל העזבון (עו"ד רמי הדר) למנהלי הקרן, כפי שנאמר בצוואה.

3.צוואת המנוח נאסן רובין ז"ל, תקוים על פי פס"ד של בית משפט קמא בתיק עזבונות 7274/96.

4.על בסיס פסה"ד שניתן ע"י השופטת הניה שטיין, שקלו הצדדים את מכלול הנסיבות שנוגעות להליכים ובעיקר את רצונו הברור, המפורש והאחרון של המנוח כפי שהיה ידוע, בין היתר, למשיב 1 והחליטו במסגרת סמכותם להעביר למר אורי וולשטיין סך של 200,000$ ע"פ שער הדולר היציג שהיה ידוע ביום התשלום וכן להעביר למר סלומון רובין סך של 50,000$ ע"פ שער הדולר היציג שהיה ידוע ביום התשלום.

5.מובהר בזאת כי בין מנהלי הקרן נמצאים גם המערער בע"א 8590/00 והמערער בע"א 3430/00 ולפיכך התקבלה החלטה ע"י פרופסור טוביה גילת, המשיב אחד בע"א 8590/00 ומי שהיה יוזמו של ההליך בתיק עזבונות 7274/96. החלטה זו התקבלה בשים לב לרצונו הברור והחד משמעי של המנוח אשר רמז לה היה מצוי גם בצוואה ולאחר שמנהל הקרן שקל את השיקולים הבאים:

א.רצונו לקיים את מצוות המוריש.

ב.שיקול הדעת הרחב שהוקנה למנהלים בלשון הצוואה - שיקול דעת בלעדי וכן

הסיכונים אשר היו מוטלים על ניהול ענייני הקרן לרבות בהליכים משפטיים כאשר מנהלי הקרן יודעים מה הייתה כוונת המוריש. יובהר עוד, כי נוכח המניעות של שניים מחברי הועדה התקבלה ההחלטה כפי שהתקבלה בהתאם לסעיף 5(א) לצוואה. בשינויים המחייבים.

6.הקרן החליטה לשלם שכ"ט לעו"ד יוסף מנדלסון אשר פעל אמנם בשם פרופ' גילת אך למעשה ייצג אך ורק את ענייני הקרן כמי שראתה עצמה כזוכה בלעדית בכפוף לרצונה לקיים את צוואת המנוח לפי רוחה בסכום של 50,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

ב"כ הצדדים:

אנו מבקשים לתת תוקף של פס"ד להסכמה האמורה.

החלטה

הערעורים של בעלי הדין נמחקים. הצדדים השונים הבהירו כי מסרו בבית המשפט תאור מפורט ומלא של המהלכים אשר ליוו את הסכמת בעלי הדין למחוק הערעורים. אילו עמדה הסכמה זו בניגוד לפסק דין של השופטת שטיין או אילו היה בה פגיעה בתקנת הציבור הייתי מעביר התיק להכרעה בפני הרכב ואולם ברור שהמהלכים נועדו לקדם את ענייני הקרן והגם ששניים ממנהלי הקרן היו במצב של ניגוד עניינים ביחס לנקודה המסוימת שעמדה על הפרק, הם מסרו גילוי מלא והטעמים לפעולה מתקבלים על הדעת.

בנסיבות אלה, ניתן תוקף של פס"ד להסכמת הצדדים.

הואיל והצדדים הגיעו לכלל הסכמה, אני מורה על השבת האגרה לידי המערערים בהליכים אלה. המערערים הודיעו כי סכום האגרה יעבור לזכותה של הקרן וב"כ המערערים יפעלו להסבת הסכומים לידי הקרן.

נתנה היום כ"ב באלול תשס"א, 10 בספטמבר 2001.

בעז אוקון, רשם

שופט

_________________

העתק מתאים למקור

00085900. D06

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו

בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444