ע"א 8688/15 חסן אבו עסא נ. מדינת ישראל - ועדה מחוזית לתכנון ולבניה

1.

ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (השופט י' דנינו ), מיום 6.12.2015 בבב"נ 5535-11-15, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

2.

המערער הגיש בקשה לביטול צו הריסה מנהלי אשר הוצא לבית בו הוא מתגורר. בפתח הדיון בהליך שנקבע ליום 6.12.2015, הגיש המערער בקשה לפסילת השופט י' דנינו . בא-כוח המערער ציין בפתח דבריו כי נוסח הבקשה הוא על דעת המערער, וביקש שבית המשפט לא יראה את תוכן הבקשה כמשקפת את עמדתו. לדברי המערער, השופט י' דנינו כיהן טרם מינויו לכס השיפוט, במשך 10 שנים כבא-כוח המשיבה וכיועצה הישיר בפרקליטות מחוז דרום (אזרחי). משכך, ביקש, כאמור, לפסול את השופט מלדון בעניין ואף תמה כיצד מונה השופט י' דנינו לשיפוט דווקא במחוז דרום, אליו מובאים כל תיקי הפיקוח והאכיפה על בניה בלתי חוקית במגזר הבדואי.

3.

בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. השופט י' דנינו קבע כי המערער נתפס לכלל שגגה, שכן הוא לא היה "יועצה הישיר" של המשיבה - משרד הפנים; למשרד הפנים היה יועץ משפטי צמוד. עוד הוסיף השופט י' דנינו , כי ככלל, לא טיפל, עת שימש כעורך-דין, במרבית התיקים הנוגעים למשרד הפנים. השופט י' דנינו קבע כי אף שהיו ממשקי עבודה מעת לעת עם מי מנציגי משרד הפנים במסגרת עבודתו, ואף כי טיפל כעורך-דין בתיקים מסוימים שהוגשו נגד משרד הפנים, אין בכך כדי ליצור עילת פסלות בתביעה דנן. בית המשפט קבע כי לא היה מעורב בהליך שלפניו ואף לא נטען כך על ידי המערער. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות המערער שנטענו "באופן שאיננו מכבד את מי אשר כתב את הבקשה", שלפיהן גדל השופט "עם רוח לחימה נגד אוכלוסיה חדשה זו העומדת להתדיין בפניו היום", וכי "היה ידוע כב"כ אגרסיבי הפועל לטובת המשיבה בזמנים הרלבנטיים וגדל עם רוח הלחימה כנגד מבנים של הבדואים בדרום". בית המשפט הבהיר כי אין לו עניין בצד זה או אחר בתיקים שלפניו, וכי לא אחת קיבל את עמדת המאשימה או המבקשת בתיקים, בין אם מדובר היה באוכלוסייה הבדואית ובין אם היה מדובר באוכלוסייה אחרת. בית המשפט הוסיף כי אין בתחושת המערער כשלעצמה כדי להקים עילה לפסילתו. קבלת הטענה הייתה מובילה לפסילתו מכל דיון בנוגע למגזר הבדואי – תוצאה שאינה סבירה בנסיבות העניין. זאת במיוחד, שעה שבית המשפט דן בעניינים אלה למעלה משנתיים בלא שהועלתה טענה דומה, אף שבא-כוח המערער ייצג בעלי דין לפניו. בית המשפט הוסיף כי קשה להימנע מהרושם כי הגשת הבקשה דקות אחדות לפני הדיון שנקבע כבר ביום 10.11.2015, נועדה לדחות את מועד ביצוע צו ההריסה. לנוכח האמור, נדחתה הבקשה ומכאן הערעור שלפניי.

4.

בערעורו חזר המערער על טענתו כי מאחר שטרם מינויו לשיפוט שימש השופט י' דנינו בא-כוח המשיבה בעניינים הקשורים בנושא הדיון, קמה עילה לפסילתו. בנסיבות אלה, כך הטענה, ברור למערער כי עמדת השופט י' דנינו אינה ניטראלית אלא נוטה לטובת המשיבה, והוא הפנה בהקשר זה להחלטה הראשונה שנתן השופט בבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה. המערער הוסיף וטען כי מתקיימת עילת הפסילה הייחודית, המעוגנת בסעיף 77א(א1)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), שכן היא אינה מתייחסת לנגיעה ספציפית בעניין אלא לנגיעה אובייקטיבית. לטענת המערער, התחושה בקרב האוכלוסייה הבדואית, בכל תיק המגיע לטיפולו של השופט י' דנינו , אינה נובעת מנגיעה ספציפית בעניינם, אלא על רקע מעורבותו באותו עניין טרם מונה לשיפוט. לפיכך, ביקש המערער להורות על פסילתו של השופט י' דנינו

מלדון בעניינו.

5.

דין הערעור להידחות. ראשית, אין להתעלם מהתנהלות המערער במקרה דנן: בקשת הפסלות הוגשה בפתח הדיון שנקבע ליום 6.12.2015, כאשר הדיון נקבע כבר ביום 10.11.2015. צדק בית המשפט כשקבע כי בנסיבות אלה קשה להימנע מהרושם

שהבקשה נועדה לדחות את מועד ביצוע צו ההריסה ותו לא. אוסיף, כי המערער היה צריך להודיע לבית משפט זה כי דיון הוכחות נקבע למחר, 19.1.2016.

6.

אף לגופו של עניין, אין בטענות שהעלה המערער כדי להקים עילת פסלות. חששו של המערער כי דעתו של בית המשפט ננעלה בפניו נוכח תפקידו הקודם, עובר למינויו לכס השיפוט, מבטא תחושה סובייקטיבית שאין לה בסיס אובייקטיבי. אכן, "מציאות החיים היא כי שופטים מתמנים לרוב מקרב ציבור עורכי הדין ולאחר עבודה משפטית קודמת [...]. אין בעמדה שנוצרה במהלך מילוי התפקיד הקודם [...] כדי להוות עילה אוטומטית לפסילה, שכן אין בכך כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים בטיפול בעניין הנדון בתיק שהונח לפתחו של השופט" (ע"א 115/09 חן נ' מדינת ישראל – ועדת הזכאות לפי חוק יישום תכנית ההתנתקות פסקה 8 (2.2.2009) (להלן: עניין חן ) ; ראו גם: ע"א 4995/09 סיטבון נ' ועדת הזכאות לפי חוק ליישום תכנית ההתנתקות התשס"ה-2005 (26.7.2009)).

7.

השופט י' דנינו הבהיר בהחלטתו כי במסגרת תפקידו הקודם, עובר למינויו לכס השיפוט, לא היה בשום שלב "יועצה הישיר" של המשיבה.

זאת ועוד: אף אם היו לו ממשקי עבודה מעת לעת עם נציגי המשיבה והוא טיפל גם בתיקים מסוימים שהוגשו נגדה, הוא עשה כן מתוקף תפקידו הציבורי דאז בפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), וממילא חלפו למעלה משנתיים מיום שמונה לכס השיפוט (ראו: עניין חן , שם; יגאל מרזל דיני פסלות שופט 285-282 (2006)) . למותר לציין, כי במשך תקופה זו, דן השופט י' דנינו גם בהליכים מסוג ההליך מושא הערעור בלא שהתעורר טענת פסלות.

8.

אשר לעילת הפסילה הייחודית שבסעיף 77א(א1)(3) לחוק בתי המשפט, שלפיה שופט לא ישב בדין ביודעו כי "בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח [...]" (ההדגשה הוספה – מ"נ).

במקרה דנן קבע השופט י' דנינו כי לא היה מעורב כלל בהליך הנדון לפניו, וכאמור, אף לא נטען אחרת. לפיכך, אין מדובר "באותו עניין הנדון בהליך" (ראו והשוו: ע"א 1816/04 אורן הסלע בניה והשקעות בע"מ נ' הוד (28.3.2004)). אשר על כן, המערער לא הניח תשתית המצדיקה את המסקנה כי קם חשש ממשי למשוא פנים בנסיבות העניין, אף לא לפי העילה הספציפית שבסעיף 77א(א1)(3) לחוק בתי המשפט. אין כל בסיס לחשד שהשופט י' דנינו לא ידון בעניינו של המערער בנפש חפצה, על פי הראיות שבפניו ועל פי הדין שעל פרשנותו הוא מופקד.

9.

הערעור נדחה אפוא. אין צו להוצאות. לנוכח העובדה שדיון הוכחות נקבע למחר, 19.1.2016, בשעה 14:00, יומצא פסק הדין לאלתר לבעלי הדין ואף יובא לידיעת השופט י' דנינו .