ע"א 8708/04 עיזבון המנוח אורי לבזובסקי ז"ל נ. יגאל וינשטיין

1.כנגד המבקש ניתן פסק דין בבית משפט המחוזי המחייב אותו לשלם למשיב סכום כספי המגיע בשיערוך, לרבות הוצאות ושכר טרחה, לסך של כ-2,700,000 ₪. עד היום שלמו המבקשים על חשבון פסק הדין סך של 500,000 ₪. בקשתם היא לעכב את ביצוע תשלום יתרת הסכום המגיע על פי פסק הדין תוך הפקדת ערבות בנקאית או הפקדת היתרה בנאמנות להבטחת תשלום מלוא פסק הדין, וזאת עד למתן הכרעה בערעור. בקשתם מונעת מהרצון להבטיח את סיכוייהם לקבל את הכספים בחזרה אם ערעורם יתקבל.

2.בית המשפט המחוזי, בפניו הוגשה לראשונה הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, דחה אותה, לאחר שקבע כי התנאים לעיכוב ביצוע פסק דין כספי אינם מתקיימים במקרה זה, וכי במאזן הנוחות בין הצדדים, העיכוב יגרום למשיב נזק רב יותר מהנזק הצפוי למבקשים כתוצאה מביצוע פסק הדין.

בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי פנו המבקשים בבקשה זו.

3.המבקשים משתיתים את בקשתם, ראשית, על הנימוק כי סיכויי ערעורם גבוהים ביותר. לטענתם, פסק הדין שניתן בערכאה דלמטה פירש את החוזה בין הצדדים באורח שגוי, ומקום שעולה שאלת פרשנות כזו נפתחת חזית ערעור רחבה בת-סיכוי בפני ערכאת ערעור. לטענתם, יש לתת לכך ביטוי גם בשיקולי עיכוב ביצוע פסק הדין שניתן. שנית, הם נשענו על קיומו של חשש כי המשיב לא יחזיר את כספי פסק הדין באם יידרש לכך, וזאת לאור מצבו הכלכלי הרעוע ומחלתו.

המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי אין סיכויים טובים לערעור וכי אין כל ראייה להיותו נתון לקשיים כלכליים אלא ההיפך מכך: מצבו הכלכלי איתן, והעובדה כי מצב בריאותו אינו תקין דוקא מחייבת כי לא יעוכבו כספים שזכה בהם בדין.

4.נתתי דעתי לעיקריה של הבקשה ולטיעוני הצדדים ובאתי לכלל מסקנה כי בנסיבות הענין יש לדחותה.

בית המשפט המחוזי בחן את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין על פי אמות המידה המקובלות בהלכה הפסוקה לענין עיכוב ביצוע פסק כספי. הוא ניתח את מידת חלותם של שני התנאים המצטברים הנדרשים לצורך כך – סיכויי ערעור טובים וקושי להחזיר מצב לקדמותו באם הערעור יתקבל. אשר לסיכויי הערעור הוא מצא כי גם אם קיימות שאלות משפטיות אשר אפשר ובית משפט של ערעור יזקק להן – אין מדובר בערעור שסיכוייו להתקבל גבוהים. אשר לאפשרות החזרת המצב לקדמותו, הוא קבע, על סמך החומר שהצדדים הניחו בפניו, כי המבקשים לא הרימו את הנטל שהוטל על שכמם לשכנע כי עשוי להיווצר קושי מבחינת המשיב בהחזרת סכומי כסף שנתקבלו על פי פסק הדין באם תשלומם לא יעוכב והערעור על פסק הדין יתקבל.

בחנתי את קביעות בית המשפט קמא על רקע הטיעונים שהונחו בפני ואינני רואה מקום לשנות מההחלטה שנתקבלה. אשר לסיכויי הערעור – גם אם אין לומר כי נימוקי הערעור של המבקשים נטולי סיכוי, במיוחד ככל הנוגע לטענות המשפטיות הקשורות בפרשנות החוזה על פי פסק הדין, הרי אין להסיק מכך כי סיכויי הערעור הינם טובים, וזהו הרי התנאי הנדרש לצורך הענין. אשר לסיכויי השבת המצב לקדמותו על ידי המשיב אם הערעור יתקבל, אכן לא הובאו הוכחות משכנעות לקיומו של קושי כזה מבחינת המשיב, והנטל בענין זה רובץ על שכם המבקשים והוא לא הורם. הפעלת החריג לכלל כי אין לעכב ביצוע פסק כספי מותנית בביסוס עובדתי מתאים שלא הונח כאן (בש"א 3158/91 שרון נ' קומפני פרייזין , פד"י מה(5) 499, 504; ע"א 10015/02 מימוש פרויקטים נ' בביוף).

5.לאור האמור, ובהינתן שיקולים של מאזן נוחות ונזק בין בעלי הדין, על רקע נסיבות ענין זה, דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות. המבקשים ישלמו למשיב את הוצאות בקשה זו בסך כולל של 7,000 ₪.