פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 8717/12 יעקב ארז נ. שידורי קשת בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשיןערעור על החלטה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בגין שידור קטעים מתוכנית האח הגדול שבהם הוזכר ספר התנ"ך. נקבע כי הפגיעה ברגשות, אם הייתה, אינה חוצה את הגבול המותר באיזון מול חופש הביטוי. המערערים חויבו בהוצאות של 10,000 ש"ח.

העובדות

שידור קטעים מתוכנית האח הגדול בהם משתתפים מתווכחים על כוונה להכניס ספר תנ"ך לחדר השירותים. המערערים טענו לפגיעה ברגשות הדת והגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעילות רשלנות והפרת חובה חקוקה. הצדדים הסכימו לפצל דיון בטענת חופש הביטוי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם קטעי שידור בתוכנית האח הגדול הפוגעים ברגשות הדת חוסים תחת חופש הביטוי
  2. 2.האם יש לדחות בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשל הגנת חופש הביטוי

הלכות

  1. 1

    איזון בין חופש הביטוי לבין פגיעה ברגשות הציבור לא הוביל לחריגה מהמותר, ולכן אין מקום לאשר את התובענה הייצוגית

    ״בית המשפט המחוזי קבע כי גם אם אכן יש בקטעי השידור האמורים משום פגיעה מסויימת ברגשות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חופש הביטוי
  • תובענה ייצוגית
  • רגשות הדת
  • האח הגדול
  • עוגמת נפש
  • הפרת חובה חקוקה
  • רשלנות
  • בקשה לאישור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א

8717/12

לפני:

כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופט נ' סולברג

המערערים:

1. יעקב ארז

2. יוחנן ירון

נ ג ד

המשיבות:

1. שידורי קשת בע"מ

2. קופרמן הפקות בע"מ

ערעור על פסק דינו של בית המשפט

המחוזי בירושלים מיום 16.10.2012 בת"צ

50876-02-11 שניתן על ידי כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ

תאריך הישיבה:

י"ח בסיון תשע"ד

(16.6.14)

בשם המערערים:

עו"ד אלי מימון; עו"ד מוטי שמעון

בשם המשיבות:

עו"ד מוטי ארד

פסק-דין

בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ ) הורה ביום 16.10.2012 על דחיית בקשת המערערים לאישור התובענה שהגישו כתובענה ייצוגית.

עניינה של הבקשה מתמקד בקטעי שידור מתוך פרק של תוכנית הטלויזיה "האח הגדול" בו נצפו משתתפי התוכנית מתווכחים על כוונת אחת המשתתפות להכניס את ספר התנ"ך לחדר השירותים על מנת לקרוא בו.

לטענת המערערים בתובענתם, יש בשידור הקטעים האמורים משום פגיעה חמורה וקשה ברגשות הדת שלהם ושל הקבוצה שאותה הם מבקשים לייצג, המקימה להם עילות נזיקיות של רשלנות ושל הפרת חובה חקוקה. המערערים עתרו כאמור לאשר התובענה כתובענה ייצוגית, להגדיר את הקבוצה המיוצגת ככוללת כל היהודים שספר התנ"ך מקודש להם ואשר צפו בתוכנית, לאסור על שידורים חוזרים של הקטעים הנ"ל ולפסוק לקבוצה המיוצגת פיצויים בגין עוגמת נפש בסך של 912 מיליון ש"ח.

הצדדים הסכימו בהליך קמא כי הדיון יפוצל באופן שתחילה תידון טענת המשיבות כי הביטויים מושא התובענה חוסים תחת ההגנה של חופש הביטוי. עוד הוסכם כי ככל שבית המשפט קמא יקבל את טענת המשיבות, תידחה הבקשה לאישור.

בית המשפט המחוזי קבע כי גם אם אכן יש בקטעי השידור האמורים משום פגיעה מסויימת ברגשות הציבור (או, למצער, ברגשות חלק ממנו), אין הפגיעה חוצה את גבול המותר באיזון שבין חופש הביטוי לבין פגיעה ברגשות הציבור.

בית המשפט המחוזי פסק – תוך הסתמכות על ההלכה הפסוקה – כי קטעי השידור האמורים אינם נופלים בגדרם של אותם מקרים חריגים שבהם הפגיעה ברגשות הציבור היא כה קשה, עד כי אין להגן עליהם.

נוכח כל האמור לעיל ובגדרי ההסכמה הדיונית האמורה, נקבע כי לא קיימת אפשרות סבירה שהשאלות העולות בתובענה תוכרענה לטובת הקבוצה ודין הבקשה לאישור להידחות.

לאחר ששמענו את טיעוני באי כוח המערערים בדיון לפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי אין מקום לדחות את הממצאים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי – הגם שכמוהו אף אנו חשים כי רגשות המערערים נפגעו בשל קטעי השידור הנ"ל – וממצאים אלו אף תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע. בנוסף, לא מצאנו כי נפלה בפסק הדין טעות שבחוק. בנקודה זו ראוי להזכיר כי עסקינן בויכוח מילולי אודות הכנסת ספר התנ"ך לחדר השירותים, ולא בהכנסתו ממש.

אשר על כן, אנו דוחים את הערעור מכוח סמכותנו על פי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

המערערים ישאו בהוצאות המשיבים בערעור, על הצד הנמוך, בסך 10,000 ש"ח.

ניתן

היום, י"ח בסיון תשע"ד (16.6.2014).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

-------------------------

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1איזון בין חופש הביטוי לבין פגיעה ברגשות הציבור לא הוביל לחריגה מהמותר, ולכן אין מקום לאשר את התובענה הייצוגית